אנשים מתנגדים לשינויים והם נוטים להיות שונאי סיכונים. החיים מלאים בפחדים מלאים בסיכויים ובסיכונים, ומי שחושב שפסיביות ואי קבלת החלטות עדיפה – טועה. מדובר בהחלטה בפני עצמה, שמונעת מאיתנו להתקדם בחיים.
החיים שלנו מלאים בצמתים ונקודות שבהם אנחנו נאלצים לקבל החלטות חשובות ומכריעות שיכולות להשפיע על העסק, הקריירה, המשפחה ועל כל אספקט אחר.
כשמדברים על קבלת החלטות, צמד המילים 'אי ודאות' הן אורחות כמעט קבועות.
אין אחד שלא מתחבט מדי יום בסוגיות גדולות לצד סוגיות קטנות; איזה בגד ללבוש בבוקר, האם להקשיב לווייז או להראות לו שאנחנו יודעים יותר טוב מאיפה לנסוע, איזו מנה להזמין במסעדה ועוד.
זה טבען של קבלת החלטות – הן תמיד נעשות בתנאי אי ודאות, ולכן אנשים נמנעים הרבה פעמים מלקבל החלטות חשובות ומתבקשות, גם כשברור להם שאלה ההחלטות הנכונות עבורם, רק בגלל סיכון החרטה שכרוך בהן.
בסדרת המאמרים הזו נעסוק במיוחד בהחלטות הגדולות של החיים, אלה המוגדרות כמשמעותיות על מהלך חיינו.
אנו ננסה להאיר ולרכז מידע הקשור בקבלת החלטות ולבסוף גם נדגים כיצד אנחנו מימשנו ומממשים קבלת החלטות בחיים שלנו.
קבלו החלטות כשלפניכם המידע האופטימלי האפשרי
קבלת החלטות בחיים מצריכה מידע. מצד שני, נדירות הן הסיטואציות שבמסגרתן כל המידע הקיים יהיה בידינו.
על כן לעתים נצטרך לגשש באפלה, ולקבל החלטה על סמך מידע חלקי, כשלא כל הקלפים מונחים על השולחן.
עם זאת, חשוב מאוד לעשות את מירב המאמצים להשיג את כל המידע שניתן להשיג לצורך קבלת ההחלטה, וזה כולל מחקר מעמיק ויסודי.
חשוב גם להתייעץ עם גורמים נוספים, עם אנשים שלקחו בעבר החלטות דומות ולהקיף את עצמנו בסביבה תומכת של מומחים בתחום כדי לגשר עד כמה שניתן על חוסר המידע.
הימנעו מרגשי אשמה וחרטה
קשה לנו כבני אדם להתמודד עם רגשות אשם וחרטה. הרגשות הללו הם רגשות טבעיים שכל אחד חש אותם מדי פעם, אך אסור שהם יקננו בראשינו, ויגרמו לנו להימנע מלקבל החלטות ולקדם את החיים שלנו.
אין אדם שלא לקח בחייו החלטות לא טובות, אין אדם שלא טעה בשיקול הדעת שהנחה אותו.
הפחד מטעות או מההחלטה הלא נכונה הוא הוא זה שגורם לנו לא להחליט בכלל או לקבל החלטות פסיביות שלא דורשות מאיתנו פעולה ממשית.
האם הפחד הוא עוצמתי בצורה משתקת? ניתן לקחת את הדוגמב של פרופ' יוסי יסעור, מומחה בקבלת החלטות, בהרצאה שערך.
לדבריו, סטודנטים שלו מעדיפים להיכשל בקורס מסוים במסגרת התואר מאשר לקבל בו ציון של עובר של 60.
במצב של ציון כזה הם היו נדרשים להחלטה אקטיבית – האם לגשת למועד ב'? אם הם נכשלו, אין להם ברירה אלא לגשת למועד ב', ואז מדובר כבר בהחלטה פסיבית.
אל תקחו החלטות כשאתם עייפים או על בטן ריקה
יסעור מציג בהרצאתו את ממצאי מחקר שבדק 50 ועדות לשחרור אסירים. מסקנותיו ברורות: אנשים רעבים ועייפים נוטים לא לקבל החלטות אקטיביות, ומעדיפים ללכת על ברירת המחדל שהיא ההחלטה הפסיבית.
הוא מצא שכאשר הופיע אסיר מול הוועדה כשהיו לפני ארוחה או הפסקה, הם כמעט תמיד לא אישרו את שחרורו.
מסתבר שחברי הוועדה העדיפו לא לקחת החלטות אקטיביות, ולכן בחרו בברירת המחדל שהיא ההחלטה הפסיבית כמובן, גם אם מדובר בהחלטה לא נכונה ולא רציונלית.
אנשים מתנגדים לשינויים והם נוטים להיות שונאי סיכונים. החיים מלאים בפחדים מלאים בסיכויים ובסיכונים, ומי שחושב שפסיביות ואי קבלת החלטות עדיפה – טועה.
מדובר בהחלטה בפני עצמה, שמונעת מאיתנו להתקדם בחיים, מונעת מאיתנו להגשים את השאיפות שלנו.
בעת קבלת החלטות תמיד נשאל את עצמנו מה נכון בשבילנו, מה יקדם את החיים שלנו בצורה הטובה ביותר, מה יהיה הכי נכון לעסק שלנו על סמך המידע שמונח לפנינו.
אנחנו אמנם יצורים רגשיים, אבל הרבה פעמים החלטות צריך לקחת בצורה רציונלית והסתברותית.
איך עושים את זה פשוט ורציונלי? עם דף ועט. כותבים על דף "עוצמות" ו"חולשות" של משמעויות ההחלטה שאנו אמורים לקבל. כשהרשימה מלאה, קל לרוב לראות לאן נוטה ההחלטה.
אקטיביים וחמושים במידע מלא
אקטיביות היא שם המשחק. ככל שאנחנו פסיביים, כך אנחנו מחמיצים הזדמנויות ונכנעים לפחד משינוי.
אין המשמעות שעלינו להחליט על שינוי המצב הקיים כל העת, אך כן להיות מודעים להשלכות השליליות של החלטות פסיביות. לשקול סיכויים מול סיכונים ולקבל את ההחלטות עם מידע מלא ככל האפשר.
