מאמרים

חוק הניצעים: מדוע משקיעים כשירים פטורים ממנו ומתי חובה לפרסם תשקיף

בשנים האחרונות, דיברנו בהרצאות, כנסים, מאמרים, סרטונים ושיחות שאנחנו עורכים עמכם, את החשיבות של חוק הניצעים.

אותו חוק שמגדיר בדיוק מתי על יזם של השקעה להגביל את ההצעה הפרטנית שלו לכל היותר ל-35 משקיעים פרטיים.

״חוק הניצעים״ הוא מהותי מאוד ובפועל מייצר רגולציה שמטרתה להגן על המשקיעים.

לדעתנו כשיש רגולציה השחקנים בענף אחראים וזהירים יותר וכל זה לטובת המשקיעים.

סעיף 15 ע"פי החוק שקובע כי הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור מחייבת בפרסום תשקיף או טיוטת תשקיף.

על פי חוק, התשקיף יכלול בין היתר, תיאור של ניירות הערך המוצעים, דוחות כספיים של התאגיד ופירוט על עסקיו.

החוק נועד לייעל את השוק, להגן על המשקיע, ולספק להם את מלוא המידע, לפני שהם ניגשים להשקיע את כספם.

על פי חוק לחובת פרסום תשקיף יש חריגים, שמנסים לאזן בין הגנה על משקיעים לבין הגנה על שוק השקעות יעיל ומשוכלל.

אחד מהם הוא סעיפים בחוק עצמו, שמכונים "חוק הניצעים". הסעיפים הללו עברו מספר תיקונים בשנים האחרונות, שהאחרון מביניהם היה ב-2016.

אותם סעיפים קובעים שהצעת השקעה באופן פרטני וספציפי, הכולל פרטים חד חד ערכיים על העסקה, אל פחות מ-35 ניצעים (משקיעים שהוצעה להם השקעה), לא מחייבת בפרסום תשקיף. 

אם מדובר בפרסום כללי על הכוונה להציע ניירות ערך לציבור, מבלי שמצוינים בו נתונים כספיים או פרטי ההצעה, כולל מחיר, ריבית או תשואה, ניתן לפרסמו ליותר מ-35 משקיעים.

אם אתם שואלים את עצמכם איך הגיעו למספר 35 דווקא, התשובה היא שהמספר הזה פשוט יובא מהחוק האמריקאי המקביל לו.

בהתאם לסעיפים הללו משקיעים כשירים אינם נכללים בספירת הניצעים הזו.

כלומר,  לצורך העניין, ניתן יהיה להציע את הצעת ההשקעה גם ל-36 אנשים, אם אחד מהם הוא משקיע כשיר.

המשקיעים הכשירים אינם נספרים כניצעים. 

מדוע הרשות לניירות ערך מאפשרת גיוס השקעות ללא תשקיף?

הרשות לניירות ערך מבינה את העלויות הכבדות והמשאבים הכספיים הכרוכים בפרסום תשקיף.

הרשות לניירות ערך מודעת לכך שהם לא מתאימים לכל פרויקט, יזם או חברה. למעשה חובת תשקיף בכל מצב עלולה בכלל לפגוע בעולם היזמות והעסקים, אבל מצד שני היא רוצה להבטיח הגנה מקסימלית למשקיעים. 

מה הכוונה של הרשות בעלויות גבוהות? נניח שיש פרויקט מולטי פמילי מצוין בארה"ב שעלות ההשקעה הכוללת בו היא 5 מיליון דולר, ההשקעה נבדקה ונבחנה על ידי טובי האנליסטים ושחקן האלפא שלנו.

האם הגיוני להוציא עבור הכנת תשקיף ל-35 משקיעים תשקיף בעלות של 500,000 שקל?

הסיבה שלא הגיוני היא שהעלות הכרוכה בפרסום תשקיף לעתים בעסקאות קטנות, היא גבוהה מאוד ביחס לגובה ההשקעה עד כדי כך שהיא פוגעת מאוד בתשואה הצפויה ואפילו באינטרס המשקיעים.

ייתכן שבתקציב כזה אפשר להגדיל את וודאות הפרויקט ולהקטין סיכונים למשקיעים.

איזה משקיעים פטורים מחוק הניצעים?

משקיע כשיר הוא אדם או תאגיד שהנכסים שיש ברשותו /או בניהולו מצביעים על כך שהוא משקיע כשיר מתוחכם בעל ניסיון שאינו צריך את הגנת החוק. 

ע"פ החוק משקיע כשיר יכול להיות מצד אחד חברות ביטוח, בנקים, קופות גמל, יועצי השקעות, תאגידים בעלי הון עצמי של מעל 50 מיליון שקלים, ועוד.

מצד שני, בתיקון שנעשה לחוק ב-2016 גם יחידים, שיש להם הון גבוה יחסית או נכסים נזילים, נכנסו לתוך הגדרה זאת, רק בתנאי שהם עומדים באחד או יותר מהפרמטרים הבאים:

 

  1. בבעלותם נכסים נזילים (מזומנים, פיקדונות ועוד) בהיקף של מעל ל-8 מיליון שקל. 
  2. הכנסותיהם בשנתיים האחרונות היו מעל ל-1.2 מיליון שקל או ההכנסות של משפחתם עלו על 1.8 מיליון שקל.
  3. שווי הנכסים הנזילים שבבעלותם הוא מעל ל-5 מיליון שקל, וכן הכנסותיהם בכל אחת מהשנתיים האחרונות הייתה מעל ל-600 אלף שקל או שההכנסות של משפחתם בכל אחת מהשנתיים האחרונות הייתה מעל ל-900 אלף שקל.

הסכומים הללו צמודים למדד המחירים לצרכן המתפרסם בישראל בכל 15 לחודש.

ההפרדה החשובה של חוק הניצעים בין סוגים של נכסים

אחת הסוגיות החשובות בחוק מבדילה בין סוגי ניירות הערך המוצעים באותה עסקת השקעה ממש.

למשל, עסקת נדל"ן לרכישת בניין בארה"ב בשווי של 20 מיליון דולר, יכולה, על פי לשון החוק, להציע 2 סוגים של משקיעים.

הראשונה שתכלול עד 35 משקיעים שאינם כשירים, תהיה קבוצת המניות שהיא הבעלים של הבניין ובדרך כלל היא תישא מיתרונות כמו תשואה גבוהה יותר ומחסרונות של ספיגת הפסדים אם הפרויקט ייכשל.

הקבוצה השנייה שתכלול עד 35 משקיעים תרכוש את איגרות החוב של הפרויקט בדרגת שעבוד שנייה ותהנה מריבית שתשולם כל עוד העסקה תתנהל לפי התוכנית העסקית שלה.

השעבוד מדרגה ראשונה יהיה לרוב משויך לבנק אמריקאי שאינו קשור לאף אחת מהקבוצות. 

זהירות: גם תשקיף לא תמיד מעניק למשקיעים את התמונה המלאה על העסקה

משקיעים שנכנסים לעסקה במסגרתה פורסם תשקיף, צריכים לדעת שהתשקיף לא תמיד מעניק להם את התמונה המלאה על העסקה.

התשקיף מכיל תיאור של ניירות הערך המוצעים ושל פעילות החברה המציעה, כולל פירוט על נושאי משרה בה ועל דוחותיה הכספיים, אך הוא לא מעניק חיזוי ובחינה של העסקה העתידית והוא גם לא מעיד על טיב העסקה. 

אתגר נוסף שקיים עם פרסום תשקיף, הוא של שותפות או תאגיד משפטי חדש, שהוקם לצורך אותה השקעה.

במקרה כזה על ידי הדוחות השונים שמציגים את פעילות החברה במסגרת התשקיף, לא יכילו כמעט פרטים מהותיים, שיכולים לסייע למשקיעים לבחון באמת את גוף ההשקעה.

גם במידה ואתם עומדים לבצע השקעה תחת תשקיף, עליכם לזכור שהוא לא חוסך מכם את כל הבדיקות, הבחינות והשאלות מהחברה שפרסמה את התשקיף.