עושים כסף

במאמרים הקודמים כתבנו על תודעה של ההורים, על הלימוד שהם צריכים לעבור לפני שיוכלו להיות דמויות "חינוכיות" בפאן הפיננסי. על החיבור של הילדים למספרים. על רעיונות לניצול מיטבי של דמי הכיס. על האפשרות להנחיל לבנים ולבנות המשתחררים הרגלים של מיליונרים.

המאמר הנוכחי יעסוק בדרכים ורעיונות לבני הנוער איפה ואיך הם יכולים לנצל את זמנם ואת כשרונותיהם בעשיית כסף.

המאמר יחולק לשני חלקים. בחלק הראשון, הקצר, יוצגו תפקידים ומשרות "רגילים" שכולנו מכירים ובחלקם אף אנחנו, בצעירותנו, הרווחנו את הכספים הראשונים שלנו כבני נוער ולאחר הצבא.

החלק השני, יכלול תפקידים, משרות, עבודות שנוצרו והתהוו בשנים האחרונות ונישאים על גלי מהפכת הדיגיטל המאפיינים את חיינו.

לפני שנתחיל נזכיר היגד מהותי בתפיסה סביב כסף וצבירת הון. ההיגד מגולם במשוואה הבאה:

"יצירת תוכן ערכי רציף = רווח כספי הולך וגדל".

מי שידע ליצור תוכן בעל ערך (אמיתי) שיכול לענות על צורך אמיתי של הרבה אנשים וידע להתמיד בכך, בהכרח יוכל לתרגם את הערך הזה לאנשים האלה בכסף. הרבה כסף. הבנה של המילים בהיגד הזה והטמעת הרעיון המופיע כאן, צריכים ללוות את הצעיר (ואת המבוגר) בכל דקה ושעה שהוא ימכור את הזמן שלו תמורת כסף/משכורת.

כל העבודות שנכתוב עליהן כאן הן שוות ערך לתמחור שעתי כזה או אחר. אנחנו לא מצפים מנער בן 15, או מחיילת משוחררת בת 20 להיות כבר במעמד של "יוצר תוכן ערכי רציף", אבל כן חשוב לנו שהנער והנערה האלה שיעבדו בכל עבודה שימצאו, יפעילו כל העת את ראשם ואמצו את מחשבותיהם איך הם ממצבים עצמם במעמד של "יוצר תוכן ערכי רציף", כי משם תבוא הפריצה הפיננסית שלהם ולא ממכירת הזמן שלהם.

באחד המאמרים הקודמים שלנו נתנו דוגמא על מורה שמוכר את הזמן שלו לעומת מורה שמוכר את הערך שלו. נחזור עליה כאן כדי לחדד את המסר:

מורה למתמטיקה יכול ללמד שיעור פרטי באורך שעה אחת תלמיד אחד תמורת 100 ש"ח. הוא יכול ללמד כיתה של 20 תלמידים תמורת 500 שח לשעה (נגיד שמישהו ישלם לו סכום כזה גבוה לשיעור בודד) אבל הוא יכול גם לעלות לוובינר אינטרנטי של שעה שבו ישתתפו 1000 תלמידים שכל אחד מהם ישלם "רק" 10 שקלים. במקרה האחרון הוא ירוויח על אותו ידע שלו 10000 שח לשעה (!).

זאת הדוגמא, הטכנולוגיה מאפשרת אותה בכל רגע מכל מקום על פני כדור הארץ. השאלה הגדולה היא איך הגיע המורה הזה למצב שיש 1000 איש שרוצים לשמוע אותו בוובינר?

התשובה הפשוטה היא, שהמורה הזה, הביא את עצמו למצב שהוא מייצר ערך כזה שיצר לו פרסום, הכרה, הערצה, השראה ברמות כאלה שרבים כל כך ירצו לשמוע כל מילה שלו. כך למעשה המונח "ערך" מגלם מאחוריו הרבה עבודה, הרבה עשייה, הרבה הצלחות, הרבה כשלונות, הרבה מוניטין טוב, הרבה מאוד ידע מקצועי פרקטי אמיתי.

איפה הצעירים שלנו יכולים לעשות כסף?

הכיוונים הטריוואלים:

• מורה פרטי.
• בייבי סיטר – "עבודה נדרשת" בעיתות קורונה וסגרים.
• מוציא/ה כלבים לסיבוב צרכים.
• מארח/ת חיית מחמד בהיעדרות בעליה.
• מלצרות.
• שליחויות – "עבודה נדרשת" בעיתות קורונה וסגרים.
• אופה ביתי.
• שירות שטיפת רכבים עד הבית.
• צילום אירועים.
• צילום בעלי חיים.
• צילום אוכל.

הכיוונים העדכניים:

• אושיית רשת – יו-טיוב, אינסטגרם, טיק-טוק. חלקנו, מעל גיל 40, עלול לחשוב לדלג על הסעיף הזה בשל חוסר היכרות מספק עם המדיות האלה. מי שאין לו חשבונות ביו-טיוב, אינסטגרם וטיק טוק, מוזמן להתחבר לעולם (המלצה חברית למי שרוצה להישאר מחובר למה שקורה במציאות שלנו) ומוזמן לחקור הפוטנציאל שיש לכל אחד/ת לבנות קהילה של עוקבים/מעריצים שהם פוטנציאל לרווח כספי ממכירת מוצרים או מפרסום מוצרים/שירותים.
• פודקאסטר – לנו יש תוכנית פודקאסטים. פלטפורמה פשוטה, נגישה, זולה, מונגשת במספר פלטפורמות – יוטיוב, ספוטיפיי, אפל פודקאסט וכו'. אין היום צרכן מידע שלא מכיר ונהנה מחומרים בכל תחום וכל נישה שמונגשים כפודקאסט.

הצעיר/ה שלנו שיש להם מה לספר לעולם, פשוט יוצרים תוכן מהנייד שיכול להגיע להמון המון אנשים.

• בלוגר – את/ה יודע/ת לכתוב? יש נושא שאת/ה אוהב/ת במיוחד? זה נושא שיכול לעניין אחרים?

אם ענית שלושה "כן", פתח/י בלוג וקדימה להתחיל לכתוב. הרבה, רצוף, איכותי. מישהו יזהה את זה. הצעות לשיתופי פעולה יגיעו, נט-וורקינג יתרחב, יגיע גם כסף.

• מנהל קהילה דיגיטלית – יש המון קהילות, יש המון דיגיטל. מישהו צריך לנהל את הדבר הזה. אחד מהמקצועות העולים בשנים האחרונות קרוי "מנהל קהילה דיגיטלית". כל קבוצה בפייסבוק או בכל רשת חברתית שיכולה להיפתח ע"י כל אחד ואחת אם היא חפצה חיים, היא חייבת להיות מנוהלת אחרת היא תהפוך מהר מאוד לג'ונגל של פרסומות, שיווק גלוי וסמוי ותוכן ברמות נמוכות. מנהל/ת קהילה כזאת זה מקצוע לכל דבר ועניין. קהילה שמנוהלת נכון יכולה לייצר גם ערך וכסף למנהלים שלה. אנחנו מכירים שני בחורים צעירים שפתחו קהילה בפייסבוק לפני שנתיים ובימים האחרונים חגגו 50 אלף חברים בקהילה (!) ואנחנו מכירים גם איש צעיר שקנה לפני שנתיים וחצי דירה בחו"ל ובשל חוסר במידע שהיה לו בנושא, הוא פתח קבוצה של השקעות נדל"ן בחו"ל. היום הוא מנהל קהילה דיגיטלית של 5200 חברים ומרצה מבוקש ויועץ בתחום הניהול הדיגיטלי.
• עיצוב ובניית אתרים – בונת הציפורניים, רואה החשבון, הנגר, סוכן הביטוח, נהג המונית, כולם חייבים נוכחות ברשת, נוכחות בגוגל. ה-אתר הוא כרטיס ביקור מחוייב המציאות לכל בעל עסק שרוצה לשרוד היום. עיצוב ובניית אתרים הפך להיות מקצוע מבוקש. אפשר לבנות אתר ב-1000 שח ואפשר לבנות אתר ב-100000 ש"ח. יש כאן הרבה "בשר" לצעיר/ה שמחוברים לוורד פרס, וויקס, UX, UI.
• עריכת וידיאו – הנוכחות במדיות החברתיות מחייבת גם נוכחות מצולמת. גם כאן ישנם עולמות תוכן נרחבים שניתן להתמחות בהם ולהציע את הידע הזה לכל אלה שבנו אתרים בסעיף הקודם.
• חפשן לינקים שווים – מה? מה זה המילים האלה? אחד הכישורים החשובים ביותר במהפכת המידע שבה אנחנו חיים הוא ה"חפשנות". היכולת לחפש מחט בערימת מחטים. לדעת להפיק מידע ממוקד מאוקיינוס המידע באינטרנט זו יכולת והיא שווה כסף.

רוצים דוגמא? את שוק המשחקים שוטף טרנד של צעצוע תורן שמוגדר כ"להיט החם ביותר של החורף" בעולם המשחקים. החפשן/ית שלנו ימצאו את היצרן בסין, יתקשרו איתו ויציעו לו לפתוח ערוץ שיווק ישיר לילדי ישראל תמורת הנחה של 25% לקונים דרך הערוץ הזה. עכשיו מה שנשאר זה לשווק את הלינק הזה לקהל הרלוונטי. החפשן/ית שלנו יזכו לאחוזים על כל קניה דרך הערוץ שפתחו.

• הדרכות זום/אופיס למבוגרים – כן, לא כולם מצליחים להדביק את הטכנולוגיה. האם נגזר עליהם לא לתקשר עם הסביבה שלהם והנכדים/ילדים שלהם בעיתות קורונה וריחוקים חברתיים? או סתם יגבילו את האפשרויות החברתיות והעסקיות שלהם בגלל שהם לא יודעים לתפעל תוכנה?

הצעיר/ה שלנו ששורק/ת את התוכנות האלה יוכל למצוא את הקהלים האלה וליצור להם הדרכות פרונטליות ואפילו דיגיטליות שמבהירות ומסבירות איך לפצח את המכשולים הטכנולוגים.

לסיכום

הנוער בשנת 2020 נהנה משני העולמות – מקצועות העולם הישן (שהיו מקומות הפרנסה שלנו) ומקצועות עולם הדיגיטל שקצרה היריעה מלהרחיב ולפרט כמה פוטנציאל והזדמנויות גלומים בהם. הנוער הזה, אם רק ירצה, ידע למצוא מקורות פרנסה וידע לייצר תוכן ערכי רציף שיביאו אותו לייצר הון.

בהצלחה!

זוגיות נסמכת: מה הנוער לומד מההורים על ערך מול זמן

המאמר מבקש מהנוער להבין את ההבדל בין מכירת זמן למכירת ערך. אבל ילדים לא לומדים את זה מהמאמר, הם לומדים את זה ממה שהם רואים בבית: מי משני ההורים מוכר זמן, מי מוכר ערך, ומי מסביר את ההבדל בארוחת הערב.

אם אתם הזוג הנסמך, יש כאן נקודה רגישה. במשפחות שבהן אחד מבני הזוג מרוויח הרבה יותר, הנוער נוטה לזהות "ערך" עם אותו הורה בלבד. וההורה השני, שאולי מנהל את הבית או עובד במשרה שקטה, נקרא בעיני הילדים כמי שמוכר זמן. זו קריאה שגויה, והיא מתקבעת מוקדם.

לכן לפני שמדברים עם הנוער על פודקאסט ובלוג, שווה שיראו את שני ההורים מסבירים מה הערך שכל אחד מהם מייצר. לא בכסף. בערך.

הצעד הבא שלכם

כל אחד מכם עונה בשני משפטים על השאלה "איזה ערך אני מייצר לאנשים אחרים", ומספר את זה לילדים בארוחה אחת. זה חשוב יותר מכל רשימת עבודות, כי זה מה שהם באמת יזכרו.

גילוי נאות: המאמר נועד למידע כללי ולחינוך פיננסי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניכם. כל החלטת השקעה דורשת בדיקה עצמאית והתייעצות עם בעל רישיון מתאים.