תודעת שפע – מה זה אומר ולמה זה חשוב?

במאמר הנוכחי ננסה לתאר ולהדגים מושג מופשט ומרחף – "תודעת שפע" על החיים בכלל ועל החיים שלנו בפרט.

מהסיפור שלנו נבקש להראות שתודעת שפע זה הלך רוח, תפיסת מציאות נרכשת, שכל אחד יכול לסגל לעצמו וכל אחד יכול לתת לה להשפיע על חייו.

מה היא תודעה?

במילון עברי-עברי (milog.co.il) תודעה מוגדרת כך:

"התכונה הבסיסית ביותר של הנפש, ובדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו חוויה מודעת, קווליה, ניסיון אישי, הכרה עצמית, סובייקטיביות, כושר הבנה וחישה והאפשרות להבין את היחסים בין הזהות האישית לסביבה".

אנחנו, עמית והגר, אוהבים לאפיין את התודעה כ"מכלול המחשבות שלנו שמהן נבנית תפיסת המציאות שלנו".

התודעה בנויה ממבנה האישיות שלנו, מסך החוויות שחווינו במהלך חיינו ומהיכולת שלנו לדמיין ולחשוב מציאות בהווה ומציאות בעתיד.

מכאן שתודעה היא משהו מאוד אישי, מאוד אינדיבידואלי וניתן לשינוי והשפעה. היא מושפעת מגנטיקה, מסביבה, מחינוך, מחברה, מגירויים חיצוניים אין סופיים שהמוח שלנו קולט ומהאישיות שלנו.

יש בתודעה מרכיבים מובנים ויש בה רבדים שלמים שהם חוויות, זכרונות וסיפורים שנאגרו וממשיכים להצטבר ומשפיעים בצורה רבה על אישיותינו ועל התנהלותינו היומיומית.

אפשר להעמיק גם בקורס שלנו, מוצר הדגל, "חשיבה פיננסית".

תודעת שפע, איך זה עובד?

המוח שלנו, המחשב הכל יכול הזה, שעוד חלקים רבים בפעילותו הינם חידה גם לחוקרי המוח פועל בכל רגע נתון בהמון רבדים שלכולם מטרה אחת עליונה – להשריד אותנו בחיים שנוכל להעביר הלאה את המטען הגנטי שלנו ולהמשיך לקיים אחרינו את הגזע שלנו – הומו ספיאנס.

בגלל שהמוח קולט במהלך שעות היממה מסרים, תכנים ומידע בכמויות בלתי נתפסות הוא הופך להיות מסננת שקובעת מה "מעניין" ומה "לא מעניין" אותנו.

כל מה ש"מעניין" נאגר, נשמר, ומקוטלג בזיכרון ומשפיע על התודעה שלנו. וכל מה ש"לא מעניין" חולף על פנינו כלא היה.

כמובן שהמיון הזה הכרחי כדי שהמוח לא יקרוס מרוב גירויים ומידע, אבל כאן גם טמונה בעיית השורש ביצירת אופי התודעה שלנו.

אם המוח הורגל מתוך מנגנון שרידותי-אבולוציוני ומתוך מסרים "מקטינים", שקלט מהורים ומורים בשנות ילדותינו, לזהות יותר איומים במציאות מאשר הזדמנויות, אז מבנה התודעה שיעוצב לנו יהיה מבנה מתגונן, חרד, נאחז בקיים וככל הנראה יקשה עלינו מאוד לחיות בתודעת שפע.

מנגד, אם המוח שלנו הורגל מתוך מנגנון שרידותי-אבולוציוני ומתוך מסרים מעצימים, מרוממים, נוטעי ביטחון עצמי ומעודדי ניסוי וטעיה, שקלט מהורים ומורים בשנות ילדותינו, לזהות יותר הזדמנויות מאיומים (או לפחות במידה שווה), אז מבנה התודעה שלנו בקלות יוכל להתפתח כמבנה של תודעת שפע.

אבל, האם זה אומר שמבנה התודעה שלנו הוכתב ע"י גנטיקה, הורים וגננות ונגזר עלינו להתנהל בחיינו כרובוטים שרוב מחשבותיהם בתת המודע יכתיבו להם את תוצאות חיינו? התשובה היא לא ענק!

בהחלט חומר הגלם התודעתי שעיצב אותנו בילדות יהיה נוכח בהתנהלות שלנו, אבל בכפוף להחלטות שלנו נוכל להטות את כל ההתנהלות שלנו בזמן קצר ביותר.

כלומר, רבדי התודעה שלנו שנערמו אחד על השני עד היום יכולים לקבל תפנית או "ניעור" בכל רגע בחיים שלנו. הכל בכפוף להחלטה, החלטה שלנו.

אנחנו, כמו רבים וטובים, נולדנו וגדלנו בבתים שלא היה בהם מחסור ולא הרגשנו שחסר לנו משהו אבל החיים במשפחות של שכירים במעמד הביניים בישראל, נעדרות חינוך פיננסי אמיתי, ברוב המכריע של המקרים יצמיחו מתוכן דורות של "תודעת הסתפקות במה שיש".

ילדים שגדלים במשפחות שמרוויחות פחות או יותר את מה שהן מוציאות, בשעה שההורים התרגלו לחיות ממשכורות ממוצעות יותר או ממוצעות פחות, יספגו מההורים שלהם את תקרת הזכוכית הזאת שככל הנראה תציב אותם בנקודת זינוק דומה לחיים.

אבל אפשר גם לפתוח את הראש ואת המחשבות ואת התודעה לכיוון השפע.

למה אנחנו חייבים לחיות ממשכורות שמישהו תימחר אותנו ואת חיינו? למה צריך לעסוק בתעדוף הרצונות שלנו שלכל אחד מהם תג מחיר ואי אפשר לשלם על כולם?

למה לא לטרוף את החיים הקצרים האלה? למה תמיד "לחכות לסוף התיכון, לסוף הצבא, לסוף התואר, לחתונה, לקידום בעבודה, ליום חמישי, שהילדים יגדלו, לסיום תשלומי המשכנתא, לפנסיה"? רוב האנשים מחכים רוב חייהם למדרגות מלאכותיות שהם או הסביבה הציבו לעצמם.

יום אחרי ההגעה ליעד הנכסף הם מגלים שלא באמת קרה להם שינוי מהותי ששיפר את חייהם חוץ מהעובדה שהשנים עברו וחייהם התקצרו.

אז למה לא לחיות בתודעת שפע? למה לא לחשוב שאנחנו כבר היום עשירים באושר, עשירים בהכרת תודה על כל מה שיש לנו סביבנו ועשירים בעושר שיכול לקנות לנו נוחות ורמת חיים שלא עוסקת במרדף אחרי מה מוותרים, אלא מציבה אותנו בפני יכולת אמיתית לעשות גם דברים שחשבנו כל החיים שהם "יקרים".

מי שמתחבר לדברים שנכתבים כאן אמור בשלב הזה לשאול את עצמו "איך משיגים את תודעת השפע הזאת"?

התשובה שלנו, מבוססת על הניסיון הזוגי שלנו היא פשוטה – מחליטים שרוצים לחיות בתודעת שפע ומתחילים ללמוד, לקרוא, לשמוע ולראות בכל מימד קיים, מנטורים, משפיענים, מצליחנים שמלמדים ומסבירים איך להביא את עצמנו לדרך חשיבה של תודעת שפע.

חיפוש קליל ביוטיוב או בגוגל ינגיש לכם אין ספור תכנים שעוסקים בתודעת שפע (אתם מוזמנים גם להסתייע בספריית השמע בערוץ היוטיוב שלנו).

אחרי ההחלטה צריך באמת ובתמים להתחיל לצרוך תכנים רלוונטים על בסיס יומי, להקשיב, לנתח, להבין לדבר על הדברים עם יש לכם עם מי (לעשות מהלך כזה בזוג זה מכפיל כוח משמעותי).

לא פחות חשוב, זה עיקרון ההמשכיות, ההתמדה – אל תתנו להתלהבות של היומיים הראשונים לדעוך.

אתם חייבים לצרוך תכנים אלה על בסיס יומי, 7 ימים בשבוע, ופשוט להיחשף לכמה שיותר תכנים מהעולם הזה.

חשוב גם לשמוע/לקרוא/לראות תכנים שאתם מתחברים אליהם במיוחד מספר פעמים.

כן, תוכן שהתחברתם אליו אפשר לשמוע גם חמש ועשר פעמים, כמו שיר טוב שאתם מאוד אוהבים.

המילים והמוזיקה של השיר ששמעתם עשרות ואולי מאות פעמים חדרו עמוק לתודעה שלכם. כך גם תעשו עם חומרי הלימוד של תודעת השפע.

לצד הפתיחות והקשב לדברים שעד היום לא היינו ערים אליהם יש גם צורך לעשות עבודה אישית-פנימית: אנשים ספקניים, צינים, חשדנים, קטני אמונה, רואי שחורות ועוד יהיו חייבים לנטרל, לשבש, להקטין תכונות ומאפיינים אלה שיתנגשו חזיתית בחומרים החדשים שישפכו על תודעתם ומחשבתם מהכיוון הלימודי.

בן אדם "רגיל" שישמע בחומרים של תודעת השפע משפטים כמו "תתחיל היום לחשוב כמו עשיר ולהתנהג כמו עשיר כדי לשדר ליקום, לעצמך ולסביבתך ששפע הוא מאפיין שלך ושל התנהלותך" והוא בכלל מתקשה לגמור את החודש עם 8000 שח משכורת, יתקשה מאוד להביא את עצמו לקשב ופתיחות לתודעת שפע.

קשיי היום-יום יכולים בקלות להרוג נסיונות למידה והבניית יסודות איתנים של תודעת שפע.

ועכשיו לפרטיקה – החלטנו שאנחנו רוצים לחיות בתודעת שפע, התחלנו לצרוך תכנים של תודעת שפע על בסיס יומי, אנחנו מקיימים שיחות עם הקרובים אלינו הנמצאים בתהליך דומה על משמעות הדברים ומשמעות התפיסה הזאת, הסטנו הצידה את שדון הציניות שריחף תדיר מעל אוזן ימין שלנו, אבל מאיפה יגיע השפע?

השפע התודעתי, יביא עימו בוודאות גם שפע מעולמות אחרים ויהפוך אותנו לאנשים אחרים.

ניתן כמה דוגמאות מהעולמות שלנו כדי לנסות להמחיש:

מבינים שחיינו עד היום תחת תקרת זכוכית שמישהו אחר קבע את גובהה

זו מחשבה שיכולה לייצר מוטיבציות עזות לניפוץ התקרה הזאת. מי זה המעסיק הזה שיודע לתמחר אותנו ולקנות את הזמן שלנו תמורת תלוש משכורת?

זה יכול להיות מקום עבודה שיש בו עניין ושליחות, וסיפוק והכל, אבל עדיין לאורך השנים תיווצר שחיקה, תיהיה עייפות חומר, השיגרה תאיים להשתלט עלינו ואנחנו עתידים להמשיך להסתובב במעגל הזה כי הורגלנו לשכר הזה שמגיע אלינו כל חודש (על אף שברוב המקרים היכולות האמיתיות שלנו יכולות להיות מתומחרות אחרת לגמרי).

כשאנחנו הבנו את זה על עצמנו, החלטנו לאתגר את עצמנו עם תקרת זכוכית בגובה התקרה של קתדרלת נוטר-דאם בפריז! למה צריך להסתפק בתקרה של דירה בבניין קומות? ואם התקרה גבוהה ויש רצון לצמוח אליה אז חייבים מנוע צמיחה ראשוני שימלא אותנו באמונה שזה אפשרי.

המנוע הזה הוא תודעת השפע שלנו.

אנחנו הולכים לצמוח מאוד, כי אנחנו יכולים, כי יש לנו ערך שאנחנו יכולים "להביא לשוק" והערך הזה שווה הרבה מאוד כסף שיביא אותנו לראש הקתדרלה.

תודעת שפע והודיה על הקיים

אנחנו, רובנו המכריע, נוטים לשכוח כמה ברי מזל אנחנו! זוכרים מה היתה הסבירות שביצית של אמא ותא זרע של אבא יפגשו וינביטו דווקא אתכם? זוכרים כמה יופי וטוב יש בעולם סביבנו? זוכרים שבקלות יכולנו להיוולד באיזור בעולם שאין בו מים זורמים, אין בו חשמל, והיינו חיים מ-2 דולר ליום?!

זוכרים שאנחנו חיים בעולם שכמעט כל דבר נגיש לנו ואם אנחנו ממש ממש רוצים אותו הוא בר השגה? יש לנו מיליון סיבות להרגיש את השפע סביבנו בכל בוקר עם פקיחת העיניים. אל תתייחסו לקיים כמובן מאליו. הקיים הוא כבר שפע אינסופי.

גישה כזאת חשובה ל"חינוך התודעה" שלנו במעבר מתודעת חוסר לתודעת שפע.

כשאנחנו קמים בבוקר (ואנחנו קמים מוקדם מאוד), העייפות מפנה מהר את מקומה לנוכח "ספירת המלאי" שאנחנו רואים בדימיוננו – אנחנו בריאים, חמשת ילדינו בריאים, אנחנו במקום שאליו כיוונו ברמה האישית וברמה הזוגית. מכאן, כל מה שיקרה במהלך היום הוא בחזקת בונוס!

להשקיע קודם כל בעצמנו

אנחנו מדברים המון על השקעות ועל כספים ועל תשואות וריביות. אבל כל אלה תמיד יבואו אצלנו אחרי ההשקעה החשובה ביותר והיא ההשקעה בעצמנו.

כל מה שיקרה לנו בחיים וכל החלומות שנגשים והתקרות שננפץ והאכזבות והכשלונות וההצלחות שתהיינה לנו, יושפעו קודם כל ולפני הכל ממי אנחנו כבני אדם, איך אנחנו מתנהלים במשפחה, בסביבה ובכל המעגלים החברתיים.

מי שניהיה ומה שנקרין כלפי חוץ ישקף נאמנה את האישיות שלנו ויסייע או יקשה להשיג תודעת שפע.

כשהכל מתחיל ונגמר במי אנחנו ומה אנחנו יכולים לתת ולחלוק עם אחרים אז נכון יהיה להשקיע המון בעצמנו, בהשכלה שלנו, בחשיבה שלנו, בידע שלנו, במקצועיות שלנו, ברגשות שלנו, באישיות שלנו.

להשקיע בעצמנו זה להשקיע זמן, להשקיע כסף, להשקיע במעטפת שתתמוך ותקדם אותנו, להשקיע בהתפתחות שלנו, בגדילה שלנו.

לא לשכוח לרגע שהכל סובב סביב המכונה האישיותית. חייבים לטפל בה, לדאוג לה, שלא תפסיק לייצר מעצמה שפע.

ליקוט חוויות

החיים הם רצף של חוויות ואירועים, גדולים וקטנים שנאספים לכדי "חיים". כולם רוצים להספיק, להגשים, לחלום, לטרוף, לטעום, לחוות, לראות, להריח, לגעת כמה שיותר בחייהם.

אבל לרוב האנשים יש חסמים, מגבלות, פחדים, חוסרים, חששות ללקט אליהם לסל החיים שלהם את השפע שיש לעולם להציע.

תודעת שפע היא זאת שתסייע לנו להתגבר על המכשולים והמחסומים שיתקעו אותנו ויקשו עלינו ללקט את החוויות.

ישנן "חוויות קטנות"

סופ"ש רומנטי בפריז שיעלה לנו 15 אלף ש"ח (כי אנחנו לא עושים סופ"ש רומנטי בפריז באכסניית נוער עם פשפשים).

מה יעשו חסרי תודעת השפע שהסכום הזה נחת עליהם כרעם ביום בהיר? הם לא ייסעו לפריז והם יסבירו לעצמם שזה "יקר", "לא בתקציב", "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו", "ניסע לסופ"ש כזה בגיל 50 שלי" (הוא בן 46….) ועוד.

מה תעשה תודעת שפע לאתגר ה-15 אלף ש"ח? תגרום למוח להיות מספיק יצירתי להבין מאיפה מגייסים את הסכום הזה. אולי בכלל יש תקציב שנתי שיש בו סכום שצבוע ל"ליקוט חוויות"?

זה אומר שבני הזוג מבינים שחלק מההשקעה בעצמם מחייבת גם מענה תקציבי שחורג מהשוטף ולכן הם יתנו לו מענה ארוך טווח בתוכנית כלכלית שנתית או רב שנתית.

אולי ה-15 אלף ש"ח האלה יגיעו מתוך כספים של השקעות שיצרו עודף תקציבי והם ישמשו "לחגוג הצלחות", כי הצלחות, קטנות כגדולות, חייבים לחגוג.

והסוד הגדול שנוכל לגלות הוא, שבעולם של תודעת שפע ה-15 אלף שח מקבלים טוויסט קטן ומשמעותי שנקרא "רק". זה רק 15 אלף ש"ח…….מה הסיפור?! למילה הקטנה הזאת יש יכולת להזיז הרים.

אם זה "רק" אז מה הבעיה להשיג את זה? ואתם יודעים מה, משיגים את זה כי 15 אלף ש"ח זה פרוטות ביחס לחשיבות של השקעה קודם כל בעצמנו.

וישנן גם "חוויות גדולות" –

האוטו היקר (מאוד) שרצינו מילדות שיהיה לנו, המגורים בשכונה הזאת שאנחנו תמיד עוברים בה ומציצים על הבריכות הפרטיות, הטיול מסביב לעולם ועוד.

כל אלה, יגיעו רק מתוך תודעת שפע. אפשר להגיע אליהם מהר יחסית ע"י חשיבה יזמית, מחוץ לקופסא "הרגילה" בעיקר בהבנה שאפשר לשכור מותרות ולא חייבים לקנות מותרות.

ברגע ששוכרים את החלום היקר המחיר שלו מתכווץ ומתחלק לעשרות ולעיתים למאות. ככה הרכב היקר יעלה "רק" 4000 שח בחודש בליניסג כזה או אחר במקום חצי מיליון שח אם נקנה אותו בעצמנו.

הבית היקר יעלה "רק" 20 אלף שח בחודש שכר דירה ולא נשלם עליו 6-10 מיליון שח אם נרכוש אותו בעצמנו.

הטיול הזה מסביב לעולם, גם הוא צריך להיות מתומחר ולאחר ההבנה כמה הוא יעלה, צריך להתחיל לסובב את הראש ואת המחשבות כדי להבין עד כמה הכי מהר אפשר להגיע לסכום הנדרש.

לא עושים את הטעות הרווחת ואומרים "אני אצא לטיול הזה אחרי שאפרוש לפנסיה……", אלא אומרים, "אני מבין שהטיול הזה יעלה לי חצי מיליון שקל, הוא פסגת חלומותיי והחלום שלי עולה "רק" חצי מיליון שקל…" עכשיו הזמנים להשגת הסכום הנדרש יהפכו להיות משימה אישית/זוגית/משפחתית.

ככה תגיעו ליעד הרבה יותר מהר מאשר המתנה פסיבית למועד לא ידוע.

תודעת שפע והמסרים לילדים

תודעת השפע של ההורים תחלחל בכל מקרה לילדים ותעצב אותם כבוגרים עם תודעת שפע.

רק זה שווה את הכל (!) השיח בבית יהיה של שפע. אין משפטים כמו "זה יקר מדיי", "זה לא בתקציב שלנו", "המשכורות של ההורים לא מספיקות לדבר הזה" ועוד משפטים שככל הנראה ליוו את רובנו בשנות הילדות.

השיח בבית יהיה על משמעות המחיר של הדברים שדיירי הבית ירצו לקנות, האם הקניה היא הכרחית, האם אנחנו קונים נכס או קונים נטל.

אם ההבדל בין נכס (משהו שמייצר לנו הכנסה) לבין נטל (משהו שרק מוציא מאיתנו לנו כסף) ברור לכל במשפחה אז עכשיו אפשר לדון בצורך האמיתי של הנכס/נטל ובמציאת מקור מימון עבורו (אם הוחלט שהוא הכרחי).

לדוגמא, הילדה רוצה אייפון חדש. מבינים ממנה למה היא צריכה את הדגם החדש, היא חייבת להסביר ולנמק.

מבינים ממנה כמה הוא עולה ושומעים ממנה הצעות למימון – חלוקה עם ההורים? אם כן באיזה יחס? ניתן לשאת ולתת על היחס בין הסכום שישלמו ההורים לסכום שתשלם הילדה.

אחרי הגעה להבנות על הסכומים, הילדה תידרש באמת להשתתף בתשלום וזה יהיה מהכספים שלה. מאיפה יש לה כספים? היא חסכה/השקיעה כספים שקיבלה ו/או הרוויחה במהלך השנים.

בנוסף, ב"חוזה" בין ההורים לילדה יוכנס גם סעיף שכל עלויות התיקונים העתידיות תהיינה על חשבון הילדה (ככה נגרום לה לשמור ממש טוב על הרכוש שלה).

מה השגנו כאן?

הילדה סימנה לעצמה מטרה חומרית (עם יתרונות חברתיים כמובן), היא התמודדה עם פיצ' שכנועי ראשוני של הוריה למה היא צריכה את זה, היא עשתה חקר שוק למצוא היכן הכי נכון לקנות את המכשיר, היא השתתפה בסכום לא מבוטל של הקניה והיא חייבת לשמור טוב מאוד על המכשיר כי עלויות תיקון המסך השבור יפלו עליה. וכל זה קרה מבלי שהיינו צריכים לומר לה "זה יקר", "אין לנו כסף לזה"…וכו'.

להרגיש עשיר כבר היום

אף אחד לא משלה את עצמו שתודעת שפע שתתחיל ביום א' תביא לנו עושר מופלג ביום ב'.

לכל בר דעת ברור (כך אנחנו מקווים) שצבירת הון כספי משמעותי זהו תהליך שלוקח זמן ועשוי גם לקחת לא מעט שנים.

אבל אנחנו רוצים להקל על התהליך ולהקל על עצמנו ולכן בתודעה ובדמיון נרצה כבר מהיום הראשון להרגיש עשירים.

זה כמו דמיון מודרך, זה יכול ליצור רתיעה והתגנבות תחושות ציניות לתוך מכלול התודעה אבל זאת משימה חשובה מאין כמוה.

אילוץ הדמיון לחשיבה בהווה כאילו אנחנו כבר עשירים בעתיד הוא המפתח להפיכת תודעת השפע לדרך חיים.

איפה אפשר לפגוש את האילוץ הזה?

הכי פשוט זה במסעדות אליהן אנחנו הולכים. יש שני הרגלים שכדאי לסגל בכניסה למסעדות:

1. לא קוראים יותר את התפריט משמאל (מחירים) לימין (מנות).

2. הופכים להיות נדיבים מאוד בטיפים. 10% טיפ זה לא נחשב. לפחות 15% טיפ וצפונה.

ביום שנהפוך להיות "טיפרים" טובים נרגיש מאוד טוב עם עצמנו, המלצרים במסעדה ישמחו לשרת אותנו במיוחד בפעמים הבאות שנחזור והילדים שלנו יסתכלו עלינו בכבוד ואולי בהערצה על המהלך התמים הזה.

לתת ערך

עד כמה ששתי המילים האלה ברורות בנפרד, הן מאוד מורכבות להבנה כצמד. ככל שתדעו לתת יותר מעצמכם, מהידע שלכם, מהניסיון שלכם לכמה שיותר אנשים, כך תגבר תודעת השפע שלכם.

פשוט תנסו את זה.

לסיכום,

תודעת שפע היא הלך רוח שחייב ללוות כל אחד ואחת שרוצים לצאת למסלול של השקעות ושל צבירת הון אישיותי והון כספי.

בהצלחה!

עמית והגר השקעות

חנות הידע שלנו פתוחה 24/7 – שפע של אריזות ידע ממתינות לכם שם.