איך לעשות כסף מכסף ואיך לעשות כסף מערך?

במאמר הזה נציג מענים ותשובות לשאלה שמטרידה רבים, "איך עושים כסף מכסף".

אכן שאלה יפה והכי יפה בה, בעיננו, זו העובדה שרק מיעוט מכלל האנשים יתחבט בה. הרוב המכריע של האנשים לא חושבים או לא מאמינים או לא יודעים או לא מעיזים לדמיין שכסף יכול להגדיל את עצמו. את רובנו המכריע חינכו שהכסף הוא תולדה של האנרגיה/העבודה/הזמן שאנחנו נשקיע כדי להרויח אותו. אם זה ככה, אז כדאי שנשקיע אנרגיה/עבודה/זמן בלעשות כסף ובכך לא ניהיה פנויים תודעתית לחשוב על משתנים נוספים במשוואה הזאת.

החלפת משאב הזמן במשאב הכסף

קצת פילוסופיה ברשותכם – בואו נדבר קצת על כסף ומה הוא מסמל עבורנו. כסף הוא אמצעי שבני האדם המציאו לעצמם במרוצת ההיסטוריה האנושית כדי שישמש אותם לצבור מזון, מים, מחסה, לוחמים, כלי נשק ולמעשה כל מוצר שיכול לשרת אותם ולהקנות להם חיים בטוחים יותר ונוחים יותר.

למעשה בגישה אבולוציונית, ההומו סאפיאנס (אנחנו), שהוא בעל החיים החכם ביותר בכדור הארץ, המציא מנגנון הישרדותי לעצמו שלא קשור בתנאי הגוף שלו. ננסה להסביר: הכסף הוא כמו ג'וקר שיכול לתת לבני האדם אפשרות להשיג לעצמם דברים שלא קיבלו מהטבע. הג'ירפה קיבלה צוואר ארוך וכך היא היחידה שתגיע לעלים הגבוהים בעצים ובזכותם היא תשרוד אבולוציונית ולא תגווע ברעב. בן האדם ישתמש בכסף שלו לקנות סולם שאיתו יוכל גם להגיע יותר גבוה מהג'ירפה. דובי הקוטב חיים באושר בטמפרטורות מאוד נמוכות בזכות שומן ופרווה עבים. בני האדם יכולים להשתמש בכסף שלהם בכדי לרכוש ציוד וביגוד כאלה שיוכלו להשריד אותם גם בקוטב. כלל בעלי החיים תלויים תלות מוחלטת במזון ובמים בסביבת מגוריהם. מנגד בני האדם, באמצעות הכסף שיש להם יכולים להתקיים בכל מקום על פני כדור הארץ ולקנות לעצמם מזון ומים בכל פינה שמתגורר בה אחד מ-8 מיליארד בני אדם.

לימים, עם התפתחות המדע והטכנולוגיה ובמתן רוח גבית של יצר הגדילה, הקנאה והתחרותיות של בני האדם, כסף הפך למשאב המשפיע ביותר על האנושות וכיוון שכך כולנו הפכנו להיות עבדים לכסף וכולנו התחלנו לעבוד בשביל להשיג כסף.

כך בתהליך איטי אבל יציב ומקובע נוצרה המשוואה שבשביל להשיג מהמשאב שנקרא כסף צריך לעבוד. העבודה הזאת היתה במשוואה של החלפת משאב הזמן במשאב הכסף.

האיכר היה מבלה את חייו בשמש הקופחת ובגשמים העזים בשדה לגדל את יבוליו כדי למכור אותם תמורת כסף.

הסנדלר היה היה תופר נעליים מצאת החמה עד צאת הנשמה כדי להרויח כסף שאיתו יוכל לשרוד.

נפח היה מכה בברזל הלוהט כדי לייצר חרבות ומגינים לצבא הדוכס תמורת תשלום כסף איתו הוא יוכל לשלם מיסים לדוכס…

וכך, באופן הזה בדיוק, המין האנושי העצים כל העת את חשיבות משאב הכסף והפך אותו לעגל זהב שבלעדיו החיים הפכו להיות חיים עניים, אומללים, שקופים וחסרי כל ומנגד צבירת סכומי כסף נכבדים שימשו לחיי רווחה, נוחות, סמל סטטוס, כבוד, יוקרה ועוד.

לימים, הסנדלר נעלם אבל נולד פועל היצור במפעל, הנפח התפוגג אבל נוצר מתכנת וכותב קודים, החקלאי עוד איתנו (אם כי במגמת התכווצות) אבל נוצרו עוד מאות מקצועות שהם בסך הכל מקצועות עם "קידמה" אבל המנגנון העתיק של החלפת זמן בכסף נותר יצוק בהם עמוק.

איך לעשות כסף מכסף
כיוון שאנחנו פועלים על פי תכנות שבעיקרו הוא גנטי ומושפע מאות ואלפי שנים לאחור, נוצקו לנו בתת מודע פרדיגמות כאלה זמן תמורת כסף. הרוב המכריע של המין האנושי ב-6000 שנות ההיסטוריה המתועדות פעל לפי המשוואה הזאת. רק ב-200 שנים האחרונות, שהכלכלה העולמית מאוד התפתחה ואנשים התחילו לחשוב פילוסופית ומתמטית על הזמן והכסף, החלו להיווצר תובנות שאיתגרו את המשוואה ומהן נולדה הכרה שאומרת, שאם הזמן הוא משאב קשיח-מוגבל וכסף הוא משאב נזיל-לא מוגבל (אפשר להדפיס כסף בלי הפסקה), אזי ערכו של הזמן שווה הרבה יותר מהערך של הכסף ואם זה כך, החלפת זמן בכסף זו עיסקה לא טובה לבני האדם. הם יוצאים ממנה מופסדים והיא גורמת להם לחיות תחת תקרות זכוכית שמוגבלות בזמן העומד לרשותם שאותו יחליפו בכסף. כאן החל לבצבץ הצורך בהכנסת מרכיב נוסף למשוואה, הלא הוא ה"ערך" (VALUE). אם בזמן המוגבל של האדם הוא יידע לייצר מוצרים בעלי ערך אמיתי לאנשים אחרים אז הוא יהפוך ל"מחליף זמן בערך". לערך שהוא ייצר יכול להיות שווי כספי עצום בכל קנה מידה מהשווי שהיה עד עתה לזמן של הבן אדם.

ניתן דוגמא אחת שתבהיר את הדברים – מורה למתמטיקה יכול ללמד שיעור פרטי באורך שעה אחת תלמיד אחד תמורת 100 ש"ח. הוא יכול ללמד כיתה של 20 תלמידים תמורת 500 שח לשעה (נגיד שמישהו ישלם לו סכום כזה גבוה לשיעור בודד) אבל הוא יכול גם לעלות לוובינר אינטרנטי של שעה שבו ישתתפו 1000 תלמידים שכל אחד מהם ישלם "רק" 10 שקלים. במקרה האחרון הוא ירוויח על אותו ידע שלו 10000 שח לשעה (!).

זאת הדוגמא, הטכנולוגיה מאפשרת אותה בכל רגע מכל מקום על פני כדור הארץ. השאלה הגדולה היא איך הגיע המורה הזה למצב שיש 1000 איש שרוצים לשמוע אותו בוובינר? התשובה הפשוטה היא, שהמורה הזה, הביא את עצמו למצב שהוא מייצר ערך כזה שיצר לו פרסום, הכרה, הערצה, השראה ברמות כאלה שרבים כל כך ירצו לשמוע כל מילה שלו. כך למעשה המונח "ערך" מגלם מאחוריו הרבה עבודה, הרבה עשייה, הרבה הצלחות, הרבה כשלונות, הרבה מוניטין טוב, הרבה מאוד ידע מקצועי פרקטי אמיתי.

כל אלה במרוצת השנים הפכו את המורה הזה ל"מותג" ולמותג הזה יש ערך שיכול להכניס לו בשעה 10000 ש"ח. וכמובן שהמורה הזה מקליט את הוובינר הזה ומוכר אותו בלופ אוטומטי לכל מי שרוצה לשמוע בשעות שנוחות לו (זה נקרא בשפה המקצועית "ירוק עד"/EVER GREEN) וכך אותה שעה שהוא השקיע מזמנו ממשיכה לייצר לו הכנסות נוספות בלי הגבלה מבלי שהוא אפילו נוכח פיזית בשיעור הזה.

מה אפשר ללמוד מהדוגמא הזאת? זה פשוט, כסף עושים מנתינה או ממכירת ערך.

כסף צריך להצמיח מעצמו עוד כסף

עכשיו, אחרי שהסברנו איך עושים כסף מערך (ולא איך מקבלים משכורת ממכירת הזמן שלנו) נסביר איך הכסף שהרווחנו מצטרף גם הוא ל"מאמץ המלחמתי" ופועל כאורגן המגדיל את עצמו כל העת.

הכסף שמרוויח המורה שלנו ממכירת שיעוריו באינטרנט צריך להיות מטופל תחת תודעת שפע, כלומר הגישה המחשבתית צריכה להנחות אותו לצרוך כמה שפחות מהכסף הזה (ועדיין לחיות ברמת חיים מאפשרת מאוד) ואת כל היתרות עליו להשקיע באפיקים שיגדילו לו את ההון.

וורן באפט אמר פעם ש"עשיר משקיע קודם כל את מירב כספו ומבזבז רק מה שנשאר לו לאחר ההשקעה ועני מבזבז קודם את רוב כספו ומשקיע את השאריות שנותרו לו". האמירה הזו של באפט מגלמת בתוכה את ההבדל בין אנשים שמבינים שכסף צריך להצמיח מעצמו עוד כסף, בתהליך שלוקח זמן, ומשתמשים בהווה כדי להכין לעצמם עתיד נוח ובטוח כלכלית, לבין אנשים שפועלים בהווה "כאילו אין מחר" ולמעשה פועלים פיננסית בצורה כזאת של הישענות על הקיים תוך כדי שיעבוד העתיד שלהם.

הגישה הזאת נכונה לכל בני האדם בכל שלב של חייהם ובכל הון או רמת השתכרות שלהם. הכוונה היא שגם אלה המשתכרים מעט ולכאורה חיים על הקצה בין הכנסות להוצאות ונדחפים להיות אלה שקודם צורכים ואח"כ משקיעים (בפועל הם לא ישקיעו בכלל כי הצריכה השוטפת תהיה חזקה יותר ומוחשית יותר מהשקעות שיתנו פירות רק בעוד מספר שנים), חייבים לעשות שינוי תפיסתי ולסדר לעצמם את ההוצאות בצורה כזאת שהסכום הראשון שהם "יוציאו" כל חודש יהיה סכום שיופנה להשקעה לטובת עתידם. למה לאנשים מאוד קל לראות בתלוש המשכורת שלהם תשלום קבוע למדינה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, חוק בריאות ממלכתי) ולעצמם הם לא מסוגלים לשלם "מס" שיופנה להשקעות? התשובה נעוצה בהעדר חינוך פיננסי ובהסתכלות על ה"נטו" כסכום שנועד כולו לשוטף. ישנם רבים וטובים שדווקא כן מפרישים מדיי חודש סכומים לחיסכון מתוך התכוננות לעתיד. מצבם טוב יותר מאלה שלא נוקטים שום פעולה יזומה עם הכספים הנכנסים אליהם אבל גם אלה החוסכים, עושים זאת, ברובם, על "טייס אוטמטי".
אנחנו שומעים המון זוגות שמפרישים כל חודש 500 ש"ח לכל ילד לתוכנית חיסכון כזאת או אחרת. זה נחמד שמשפחה עם שלושה ילדים מפרישה כל חודש 1500 ש"ח חיסכון לשלושה, אבל לדעתנו אין במהלך כזה תבונה כלכלית רבה בעידן הנוכחי.

ראשית, בעולם ריביות אפסיות, הריבית שיקבלו ההורים האלה על ההפרשות שלהם תיהיה על פי רוב נמוכה מהאינפלציה, כך שבפועל הם שוחקים את ערך הכסף שחסכו.
שנית, מהלך כזה של הפרשת כמה מאות שקלים לילד לחודש לטובת צבירת סכום נכבד למימון לימודיו האקדמאים או רכישת רכב ראשון או "לתת לו סכום נכבד לתחילת החיים", הוא מהלך יפה אך הוא לא ממקסם את הכסף שאפשר היה לצבור לילדים ב-20 שנה של השקעות נבונות עם תשואות גבוהות בהרבה מהחסכונות בריבית אפס בבנק.

רוצים לומר, במציאות הנוכחית, החל ממשבר 2008, צריך לשנות דיסקט ולהמיר את המונח "חיסכון" (בריבית עלובה) למונח "השקעה" (בריביות שמשקללות תשואה/סיכון לפי ראות עיני ההורים). ה-6000 ש"ח שההורים יקצו לכל ילד בכל שנה (500 כפול 12), בריבית שנתית של 7% (יש תשואות כאלה בהשקעות עם רמת בטוחות גבוהה וגבוהה מאוד), יכולים להגדיל לכל ילד את ההון בהגיעו לגיל 20 פי 2-4 ממסלול של "חיסכון" בריבית אפסית.

אז איך נכון להשקיע?

אז איך משקיעים 1500 שח במסלול שהוא לא מסלול חשבון חיסכון בבנק והוא לא שוק ההון, כי אנחנו רוצים ליצור פיזור סיכונים לכספים שלנו ולהוציא חלק כלשהו מההון שלנו מרכבת ההרים של שוק ההון?

אנחנו מסתכלים על 1500 ש"ח או כל סכום כזה וגבוה ממנו כסכום חודשי שקיים ממילא אך במקום שהוא יופנה לחיסכון בריביות מצחיקות הוא יופנה להשקעה באמצעות החזר חוב/הלוואה מדי חודש, למספר שנים. ככה נוכל באמצעות 1500 ש"ח לקחת הלוואה של 100 אש"ח למשך שש שנים ואת ה-100 אש"ח להשקיע כבר היום בפרויקט נדלני או פרויקט אחר בכפוף למודל השקעות בהיר ורציונלי. לאחר 6 שנים, ההשקעה שלנו תשאיר אותנו עם 40%-70% רווח על ה-100 אש"ח שכבר סיימנו להחזיר לבנק. כלומר ההון שיהיה ברשותנו אחרי שש שנים יהיה בסביבות ה-150 אש"ח. לא רע, נכון.

כמובן, שאם ברשותנו סכום של 3000 שח אז נוכל ללוות 200 אש"ח, להשקיע אותם בהשקעות, בתוך מודל השקעות בהיר ורציונלי שאינן שוק ההון ולייצר מהן לאחר 5 שנים כ-100 אש"ח רווח.

אם ברשותנו 10 אש"ח פנויים כל חודש, נוכל ללוות סכומים של 500-600 אש"ח, להשקיע אותם שוב, ולצאת אחרי חמש שנים עם רווח גדול יותר וכו'.

השלב הבא בתיעול הכסף שלנו לעבוד עבורנו יתרחש כאשר יתחילו לחזור כספים מההשקעות שביצענו עם הכספים שלווינו בזכות העודף התקציבי שלנו בכל חודש.
בהנחה שהצלחנו לקחת הלוואה או מספר הלוואות בסכום כולל של 600 אש"ח והשקענו את הסכום הזה בשלוש עיסקאות נדל"ן בחו"ל, לפי חלוקה של 200 אש"ח לכל עיסקה. נניח ששלוש העיסקאות האלה, בארה"ב, גרמניה ואנגליה מניבות כל אחת 7% תשואה שנתית נטו בתזרים רבעוני שיכנס לחשבון הבנק שלנו. במצב כזה, ההכנסות השנתיות שלנו תהיינה 42 אש"ח. השאלה שצריכה להישאל, היא איך ממקסמים את הסכום השנתי, האם צורכים אותו? האם חוסכים אותו, או האם משקיעים אותו?

בטח כבר הבנתם מה אנחנו עושים איתו.

דבר אחד ברור, הסכום הזה לא נועד לצריכה ושימוש בחיים השוטפים (!), הסכום הזה נועד לחזור למנגנון כדי להגדיל לכם את ההון העצמי ולהגדיל לכם את תזרים המזומנים. אנחנו נעדיף, כמובן, להשקיע את הכסף הזה על פני חיסכון הכסף הזה. להשתמש בכסף זה לטובת מינוף והלוואה נוספת שאיתה נקנה עוד נכס.

42 אש"ח שנחלק ל-12 חודשים שווים ל-3500 שח בחודש. מכאן, אחרי שבדקנו במשך שנה שזה התזרים שמגיע אלינו משלוש ההשקעות הנ"ל, נדע במידה רבה של ביטחון שנוכל לבנות על הסכום הזה כסכום חודשי להחזר הלוואה. גם כאן נעטוף את עצמנו במנגנוני הגנה – הראשון, נתחיל לשלם את החזר ההלוואה מתוך הסכום שצברנו במשך השנה הראשונה, קרי 42 אש"ח, מה שייתן לנו כרית ביטחון עבה לתרחיש שבשנה השניה לעיסקאות התזרים יירד מסיבות כאלה ואחרות ובנוסף, "נצבע" לטובת החזר ההלוואה רק 3000 שח כל חודש. כך נשאיר לנו כל חודש 500 שח שיתווספו לכרית הביטחון שלנו.
ה-3000 שח כל חודש יסייעו לנו להחזיר הלוואה נוספת של 200 אש"ח לתקופה של 5-6 שנים. ה-200 אש"ח יושקעו במיזם נדלן רביעי (אחרי השלושה הנ"ל) וגם ממנו יתחיל להגיע תזרים של 7%. מה עושים עם כספי התזרים האלה? אתם כבר מבינים.

לסיכום

כעת, הבנתם שהכסף יכול לעבוד עבורינו לצד העבודה שלנו עבור כסף והבנתם שלא חייבים להחזיק הון עצמי ענק כדי להתחיל לתת לכסף לעבוד, אלא צריך יכולת החזר הלוואות רציפה ויציבה כדי ללוות OPM (כספים של אנשים אחרים) שאותו מכניסים לעבודה.

אחרי ההבנות האלה נותר לאתר כספים פנויים, כספים זולים, כספים שניתן ללוות גם ממעגל משפחתי וחברים, להבין מה יכולת החזרי ההלוואות שלכם תוך נטילת שולי ביטחון וכמובן למצוא אפיקי השקעה שיגלמו בטוחות חזקות, שחקנים ותיקים ואמינים, פיזור סיכונים ופיזור סיכויים.

בברכה,

עמית והגר – מחברים אנשים להזדמנויות

הרשמו לקבל עדכונים בנוגע לכנסים הקרובים

הצטרפו לקהילה של עמית והגר