מה עדיף – השקעה מניבה, השקעת השבחה, או השקעה יזמית?

שמנו לב שהרבה אנשים עושים בלבול או שחסר להם מידע באשר לשלוש הקטגוריות העיקריות של השקעות נדל"ן.
כאמור, אנחנו עושים הפרדה בין שלוש צורות השקעה נדלניות שיש ביניהן שונה ודומה ועל כך נרחיב כאן:

1. עיסקת הנדלן המניבה (לרוב מהיום הראשון להשקעה) שבה אנחנו נצפה לתזרים חודשי/רבעוני/שנתי של שכר דירה מהדיירים השוכרים במתחם המגורים או המתחם המסחרי שאותו רכשנו. במודל שלנו, תמיד נרכוש מתחמים עם תזרים חיובי ושיעור תפוסה כזה שיבטיח אותו מהיום הראשון. אנחנו נצפה, לקבלת תזרים הנע בין 6%-9% נטו (אחרי מיסים בחו"ל ובארץ) מההון העצמי שהשקענו.
זו למעשה השקעת הנדלן הבסיסית ביותר, הסולידית ביותר, הבטוחה ביותר למשקיעים (בהנחה שהיא נעשתה עם גורמי מקצוע טובים ומנוסים מאוד) וזו ההשקעה שממנה נוכל לתכנן צפי של תזרים חודשי/רבעוני שיגיע אלינו כהכנסה פאסיבית מלאה והוא יוכל, ביום מן הימים לשחרר אותנו מהצורך לעבוד למחייתנו.
2. עיסקת הנדלן המשביחה את הנכס/ים שקנינו – כאן אין וודאות שתיהיה תשואה שוטפת ואם תהיה תשואה, היא תיהיה נמוכה יחסית (קילוח דק) ועיקר הכספים, שיגיעו מדמי השכירות ישרתו קרן וריבית של הלוואות/משכנתאות על הנכסים ושאר פרוצדורות שנועדו להשביח את הפורטפוליו שרכשנו כדי למקסם עליו רווח במכירה (באקזיט).
זו השקעת נדלן שמגלמת בתוכה שני עולמות – ההווה, כלומר הנכס קיים, ככל הנראה גם מייצר תזרים כך שאנחנו רוכשים "פרה" בריאה, אך בעת הרכישה, היא לא הפרה המובילה בעדר.
העולם השני בעיסקה זאת הוא העולם העתידי 1-3 שנים קדימה שבו אנחנו יכולים לשער, השערות מבוססות משתנים רבים, כמה תיהיה שווה הפרה הזאת לאחר שנשביח אותה ונמכור אותה בעתיד הנראה לעין. לדוגמא, קנינו מקבץ בניינים שבו 100 דירות להשכרה. המקבץ נוהל לאורך שנים בצורה לא מספיק טובה, שיעור התפוסה במקבץ עומד על 80% (כלומר ישנן 20 דירות ריקות שלא מייצרות הכנסות וכן מייצרות הוצאות), שכר הדירה ל-80 המשפחות במקבץ לא הועלה כבר 10 שנים, המתחם מוזנח ודורש עבודות שיפוצים נרחבות….
בעיסקה שלנו, אנחנו קונים את החבילה הזאת שמניבה כבר בעת הרכישה, על אף כל המוזכר לעיל, תזרים חיובי מדיי חודש, אך ישנם הרבה מהלכים שאפשר לעשות כדי להגדיל את התשואה המצטברת ממקבץ דירות זה. מהלכים אלה הם מהלכי השבחה שיתמשכו שנה עד שלוש שנים ובסיומם נחפש גורם מוסדי או כל גורם אחר שירצה לקנות את המקבץ במחיר גבוה מהמחיר שאנחנו קנינו אותו.
עיסקת השבחה כזאת מגלמת במבנה שלה תשואה גבוהה יותר למשקיעים מהתשואה של עיסקת הנדלן המניבה, אך כאמור, בשל הנתון הנעלם, שאנחנו קוראים לו "צופה פני עתיד" נכנסים עוד נעלמים למשוואה והסיכונים בעיסקה זו גדולים יותר מהעיסקה המניבה.

3. עיסקת הנדלן היזמית – בעיסקה זו לא יקבלו המשקיעים תשואה כלל במהלך חיי העיסקה, אך הם צפויים לרווחים גבוהים יותר על כספם משתי העיסקאות הקודמות.
עיסקה זו מבוססת כולה על "צופה פני עתיד" וזה גם הסיכון הגבוה מבין שלוש העיסקאות שמגולם בה.
דוגמא לעיסקה יזמית – רכשנו קרקע ואנחנו בונים עליה מקבץ של 100 דירות למגורים ומוכרים בסוף הבניה את כל המתחם לבעלי עניין אחרים. בעיסקה כזאת קיימים למעשה הרבה יותר סיכונים משתי העיסקאות הקודמות כיוון שכל עיכוב ואירוע בלתי מתוכנן מכל סוג שהוא במהלך חיי העיסקה ישליך על קצב העיסקה, על עמידה ביעדי התוכנית העיסקית של העיסקה ועל תוצאותיה.
כיוון שהסיכון פה גבוה יותר מעיסקאות מניבות ועיסקאות השבחה נצפה לתשאוה הגבוהה ביותר בעיסקאות מסוג זה (לעולם יהיה "טנגו" בין סיכון לתשואה בהשקעות בכלל ובהשקעות נדלן בפרט).

חשוב לומר, כי ב"מודל הרפת" שלנו, יש מכנה משותף ברור לכל שלוש העיסקאות, את שלושתן אנחנו נשאף לממש (למכור) כל 4-6 שנים עם צפי ("צופה פני עתיד") לעליית ערך, כדי להגדיל את ההון העצמי שלנו ולהשקיע אותו שוב, גדול יותר, על פי כללי המודל.
לגבי עיסקאות ההשבחה והיזמות אין זה מפתיע כלל, שהרי זה יעודן, להימכר בקצה במחיר הגבוה ביותר. לגבי עיסקת התזרים, אנחנו נבחן החל מהשנה הרביעית להשקעתנו, את מצב השוק באיזור שאנחנו משקיעים וניהיה עם יד הדופק מה עדיף, האם להמשיך להחזיק בנכסים ב-7% תשואה שנתית, או שמא כדאי לממשם בצפי של עליית ערך שיגדיל לנו ההון העצמי בבת אחת ולאחריו נחפש השקעות רבות יותר או גדולות יותר שגם הן יניבו 7% תשואה שנתית. כלומר האסטרטגיה תיהיה העדפה למימוש גם של נכסים מניבים המגלמים עליית ערך משמעותית כדי להחזיר הביתה הון גדול יותר שיושקע שוב בנכסים מניבים.
כמובן שאם תנאי השוק לא יאפשרו מימוש עם צפי עליית ערך משמעותית, לא נממש ונמשיך להנות מהתזרים הקיים.

אז עכשיו שהבנו אילו השקעות נדלן יש לנו עולה השאלה "מהי ההשקעה הטובה ביותר"?
כמובן שאין תשובה ברורה לשאלה הזאת. השאלה שצריכה להישאל היא "איזו השקעה נכונה לנו ביותר"?

התשובה נגזרת ממספר משתנים:

1. מהי מטרת ההשקעה?
2. עד כמה אנחנו אוהבי/שונאי סיכון?

3. באיזו שיטה מבצעים את ההשקעה?

אנחנו נספר כאן איך אנחנו בוחרים באיזו צורת השקעה להשקיע:
כאמור, אנחנו מדברים על "מודל הרפת" שמייצר תזרים שוטף שיכול להביא אותנו לרמת חיים טובה ואף יותר מכך הנסמכת רק על הכנסות פאסביות.
לכאורה, ניתן להבין שנבחר רק בהשקעות המניבות (סעיף 1). אך האמת, שאנחנו מקפידים גם כאן ליצר תמהיל של השקעות משלוש העיסקאות – מניבה, השבחה ויזמית.
אנחנו שומעים הרבה אנשים שעוקבים אחרינו ומגיעים לכנסי השקעות עם שחקני האלפא שלנו ש"מופתעים" מהצעות להשקעה בעיסקאות השבחה ועיסקאות יזמיות, שכאילו, חורגות מהמודל שלנו.

חשוב מאוד לחדד ולהסביר את הסוגיה הזאת:
בפגישותינו עם זוגות ויחידים המבקשים לשמוע מאיתנו איך לצאת לדרך דומה לשלנו, אנחנו תמיד שואלים אותם "כמה" ו"מתי".
כמה הכנסה פאסיבית חודשית הם רוצים להרוויח מהמודל ומתי הם רוצים להגיע ליעד הזה?
על בסיס שתי התשובות שלהם ועל בסיס ההון הקיים ברשותם, נזיל ובעל פוטנציאל הנזלה, אנחנו נדע לתת להם מתווה ותוכנית איך לעמוד בתוכנית שלהם וכאן למעשה תתחיל החשיבה המשותפת על כלל ההשקעות בפורטפוליו כדי להגיע ליעד במקסימום סיכוי ומינימום סיכון.

לדוגמא, זוג שרוצה הכנסה פאסיבית של 20 אלף ₪ בשש שנים יצטרך "לגלגל" 3.5 מיליון שח במודל כדי לייצר ממנו תשואה חודשית של 20 אלף נטו (לפי ממוצע של 7% נטו שנתי).
מכאן צריך לעשות חשיבה על בסיס ההון הקיים ברשותם בהווה והצפי להגדלתו בשש השנים הקרובות –
– זוג שברשותו 3.5 מיליון שח נזילים, יכולים להשקיע את כל הסכום בפיזור ראוי עם שחקני אלפא שלנו ומקץ חצי שנה יגיע להכנסות פאסיביות בקצב של 20 אלף שח בחודש. הוא לא יצטרך לחכות 6 שנים.
– זוג שברשותו רק 2 מיליון שח נזילים, יצטרך לבחון אילו השקעות הכי נכונות כדי להגדיל את הונו העצמי במשך שש שנים במיליון וחצי ש"ח. זוג כזה, ראוי שיבחן השקעות השבחה והשקעות יזמיות לצד השקעות מניבות. את ההשקעות שאינן מניבות צריך לתכנן שיבשילו קרוב ככל האפשר לתום מועד ה"מתי" שלהם כדי להגיע למצב שהם יצליחו להגדיל את הונם בצורה מספיקה לקראת תאריך היעד. לאחר הגעה לתאריך היעד, ובמידה והגיעו להון עצמי של 3.5 מיליון שח, הם יכולים להעביר 90% מההשקעות שלהם להשקעות מניבות וכך רוב הסכום שהם ירוויחו בנדלן יוכל לשמש אותם בתזרים השוטף של חייהם. ה-10% הנוספים יכולים להיות מושקעים שוב בעיסקאות השבחה או עיסקאות מניבות כדי לייצר הגדלה מתמדת להון העצמי.
– זוג שברשותו רק מיליון שח ואפילו פחות, מומלץ לו מאוד להשקיע את רוב הכספים בעיסקאות השבחה ועיסקאות יזמיות כדי לייצר מיקסום לגידול בהון העצמי.
כמובן שלצד ה"מתמטיקה" הפשוטה ישנם מרכיבים של סיכוי/סיכון, מרכיבים של מינוף, צפיה לקבלת כספים משמעותיים במרוצת שש השנים האלה ועוד ועוד.

לסיכום, אין דבר כזה השקעה טובה יותר או טובה פחות מהשלוש שהוזכרו לעיל. יש משמעויות שונות לכל השקעה ורמות סיכון שונות.
חשוב להכיר את שלוש ההשקעות, להבין בכל אחת את העוצמות והחולשות שלה ולבחור באיזו דרך להשקיע כחלק מאסטרטגיה ותוכנית ברורה הנגזרת ממטרת ההשקעה.
ולבסוף צריך לזכור שכל ההשקעות האלה, במודל שלנו, חייבות להיות עם שחקנים חזקים, ותיקים ומנוסים שנבחרו בקפידה על בסיס מודל בחירת שחקני האלפא שלנו.

בברכה,
עמית והגר

#נדלן
#עמיתוהגר
#מחבריםאנשיםלהזדמנויות
#רווחהכלכלית
#מודלהרפת
#הפרההראשונהשלי
#משכורתנוספת
#השקעות
#הכנסהפאסיבית
#הכנסותפאסיביות

הכותבים עמית והגר דרור פיתחו מודל של השקעות בנדל״ן ובאפיקים נוספים, שהביאו אותם תוך ארבע שנים לרווחה כלכלית. החל משנת 2018 נפגשנו וסייענו ליותר מאלף זוגות למקסם תשואות מהכנסות פאסיביות וסייענו לרבים לעשות שינויים של ממש בחיים. ניתן לתאם פגישות יעוץ חינם באתר שלנו – מוזמנים !
www.bddror.co.il

שתף את הפוסט

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב print
Print
שיתוף ב email
Email
סגירת תפריט

הרשמו לקבל עדכונים בנוגע לכנסים הקרובים