סדרת מאמרים בנושא חינוך פיננסי – פרק רביעי

הילד השתחרר מהצבא, איך מקנים לו פרקטיקה של מיליונר?

במאמר זה ננסה להדגים איך בהקניית הרגלים פיננסים מעט קשוחים אפשר לתת לילדינו הבוגרים שמתחילים את חייהם העצמאיים, אחרי השירות הצבאי, אפשרות לבסס את עצמם כלכלית לכל חייהם.
כפי שאנחנו כותבים ואומרים כל הזמן, התכנים שלנו מבוססים על שינוי תודעתי, על שינוי פרדיגמות ועל אמונה והבנה שניתן לצאת מאזור נוחות כדי לשבור תקרות זכוכית שחוסמות את הצמיחה שלנו. נציג במאמר זה תפיסה ושיטה שיאלצו את הילדים שלנו לפעול ולהתנהל כלכלית בדרך שונה למדיי מרוב בני גילם כדי להטמיע הרגלים פיננסים משמעותיים ולצבור הון משמעותי תוך 12 שנים.

מה נרצה להשיג?

הבת והבן שלנו בני ה-20/21 שהשתחררו מהצבא נמצאים בנקודה של "תחילת מסע". לצעדים שיעשו בשנה-שנתיים הראשונות יהיו השפעות רבות על המשך מסלול חייהם. אנחנו רוצים לחבר אותם ממש בתחילת הדרך לרעיון ו"לייף סטייל" שנשען על האימרה של וורן באפט: "אנשים עשירים משקיעים את הכספים שלהם ומבזבזים את מה שנשאר ואנשים עניים מבזבזים את הכספים שלהם ומשקיעים את מה שנשאר".
כאשר מדובר על חינוך פיננסי, הכוונה היא שחלק לא מבוטל מההכנסות של הילדים יופנה במסלול "ברירת מחדל" להשקעות כבר מהמשכורת הראשונה שלהם, כאזרחים טריים, והם ילמדו להסתדר ולחיות ממה שנשאר להם בכיס אחרי שהקצו חלק ניכר מהכנסתם לאפיקי השקעה.
נקודה זו, הסתפקות בהרבה פחות ממה שנכנס, היא המהות של המודל. היא תיצור אצלם הבנה באשר לסדר עדיפויות בחיים, להבדל בין נכס לנטל, לחשיבות לחיות בהווה ובמקביל לרפד את העתיד, לכך שבשביל לחיות בהווה חיים יקרים יותר הם יצטרכו להיות מתוחכמים, סקרנים ויזמים כדי להגדיל לעצמם את ההון הפנוי.

איך זה עובד?

הילדים שלנו השתחררו והם רוצים לטרוף את החיים. בשביל לטרוף הם יצטרכו כסף ויצטרכו לעבוד. לא משנה איפה יעבדו, משנה שהם לא יסתפקו בהכנסות "להתקיים" כי "גם ככה אני גר אצל ההורים ואין כמעט הוצאות…." (מכירים את הגישה הזאת?)
אנחנו רוצים שהילד יבין מה זה חינוך פיננסי ובעצם ידע כמה עולה לו המחייה וזה מצוין שהוא מתגורר עם ההורים עדיין, אבל אחרי סכום המחייה שלו, הוא יצטרך סכום משמעותי למדיי להרויח בנוסף ולהפנות אותו לאפיקי השקעה. הסכום שיוקצה לאפיקי השקעה יהיה סכום גבוה, משמעותי, לעיתים גבוה בהרבה מעלות המחייה החודשית של הילד והוא יוקצה כהוראת קבע להשקעות ולהגדלת ההון.
זה לא יהיה קל, זה אף עשוי להראות לא ריאלי אבל פה בדיוק מסתתר ההבדל בין הצעיר שיצא לדרך מתוך הבנה של משמעות המהלך לבין צעיר שיתלהב חצי שנה וישבר.

הגיע הזמן לדבר במספרים!

הבת השתחררה, מזל טוב! החליטה לעבוד במלצרות ובייבי סיטר (מקצוע לוהט בימי סגרים וקורונה). היא עובדת הרבה שעות ומרוויחה סכום נאה של 8000 שח בחודש. היא גרה אצל הוריה, כך שהוצאות המחיה שלה הן מינימליסטיות. נזרום איתה ונפרגן לה הוצאות של 2000 ש"ח בחודש.
במקרה כזה ישארו לה כל חודש 6000 ש"ח פנויים להובלה (להשקעה כמובן). מכאן מתחיל המסע שלה במשך 12 שנים שבסופו היא תצבור הון גבוה מ-1.5 מיליון שח והיא בת 32 בלבד….

אז מה עושים עם ה-6,000 ש"ח בכל חודש?

במונחים של חינוך פיננסי, נקרא לסכום זה מעכשיו "מס הכנסה אישי". הבת תלמד את עצמה לחיות את חייה מתחת לרמת הכנסותיה. היא תראה כל חודש 8000 ש"ח נכנסים לחשבון הבנק אבל דקה לאחר מכן "יעלמו" להם 6000 ש"ח לאפיק השקעתי והיא לא תוכל לעשות בהם שום שימוש בחייה השוטפים במשך 12 שנים. כך שאם היא רוצה לחיות ברמת חיים גבוהה מ-2000 ש"ח בחודש, היא תצטרך להרוויח עוד כסף….
כדי לעזור לעצמה להבין איך במחי החלטה אחת היא מונעת מעצמה ¾ מסך הכנסותיה ונאלצת להסתפק בסכום נמוך בהרבה כדי לחיות, טוב יהיה אם תאמר לעצמה, שרוב האנשים השלימו די בקלות עם תשלומי המיסים שלהם למדינתם שמשולמים כל חודש במשכורת ומקטינים מאוד את הכנסתם. אם אנשים התרגלו לשלם למדינה כ-50% מסך הכנסותיהם בתשלומי מיסים, שאת תרומתם האזרח הקטן מרגיש רק במקצת, למה אני האדם הפרטי לא אוכל להתרגל לשלם לעצמי "מס הכנסה" שכל תרומתו תשרת אותי ? מחשבה כזאת ככל שתעמיק בה, תסייע לה להבין את משמעות המהלך ה"קיצוני" שעל פיו היא מתנהלת כלכלית.

אוקיי, אז יש 6000 ש"ח בחודש, כל חודש, וכל הוצאה נוספת שתיהיה לילדה מעבר ל-2000 שח היא תצטרך לתת לה מענה ע"י הגדלת הכנסותיה. מה נעשה עם ה-6000, נחסוך או נשקיע?
כמובן שנשקיע. בעידן של ריביות אפסיות, מסלולי החיסכון אינם אטרקטיבים להגדלת הון. חיסכון היום, במירב האפיקים יניב תשואות זעומות עד נמוכות.
אז נעדיף להשקיע את הכסף על פני חיסכון שלו אבל איפה משקיעים 6000 ש"ח בחודש?
כאן אנחנו עושים מהלך "אמיץ" נוסף והולכים על מינופים, או במילה אחרת, הלוואות. ה-6000 האלה ישרתו מדי חודש חובות (הלוואות) של סכומים גדולים. הסכומים האלה יושקעו ויניבו תזרים, שיושקע גם הוא באפיק אחר ויהנה גם מ"הפלא השמיני" – ריבית ד'ריבית.

הסתבכתם? עוד לא התחלנו:

ככה עושים את זה כשמדובר על חינוך פיננסי נכון – 6000 ש"ח ישרתו הלוואה/ות בסך של 400 אלף ש"ח בריבית 1.6% במשך 6 שנים. כלומר, אם נמצא מי שילווה לנו 400 אלף ש"ח בריבית של 1.6% לתקופה של 6 שנים נוכל להשתמש ב-6000 ש"ח שלנו להחזר כל ההלוואה – קרן וריבית – במשך 6 שנים.
אם יהיו לבת 400 אלף שח והיא תשקיע אותם בתבונה נוכל לצאת לדרך ולייצר לה, בסבירות גבוהה, הון עצמי בגובה של יותר מ-1.5 מיליון שח אחרי 12 שנים.
אבל מי ילווה לצעירה בת 20 סכום של 400 אלף ש"ח?
תכלס, זה לא מסובך (אם יש רצון משפחתי לעזור לבת). אכן סביר שבנק מן השורה לא יהיה מוכן להלוות לצעירה בת 20 סכומים גדולים ללא עורף כלכלי או ערובות חזקות, אבל זה לא אומר שסירוב כזה יעצור אותנו.
לצעירה הזאת יש זוג הורים וככל הנראה סבים מצד האם וסבים מצד האב. שלושת הגורמים האלה, כולם, או חלקם יהיו הגורם שיפעל מול המערכת הבנקאית, או מול קרנות ההשתלמות/קופות הגמל/ביטוחי המנהלים וכו'. ההורים והסבים יהפכו להיות הגורם המלווה לבת על בסיס כספים שלהם קיימים, או כספים שלהם שניתן למנף מקרנות וקופות, או כספים שיקחו כהלוואה מהבנק. בכל אחד מהאפיקים שההורים והסבים יבחרו לתת לבת הלוואה הריבית שהם ישלמו על הכסף לא תעלה על 1.6%, כיוון שזו הריבית שהבת תחזיר להם על ההלוואה שקיבלה מהם ואין כוונה לתת מענקים לילדה (אפשר כמובן לתת לה מענקים, אבל זה לא חלק מהתוכנית העיסקית שלנו).

למה זה טוב לסבים ולהורים?

זאת הנכדה שלהם והבת שלהם, למה שלא יתאמצו קצת לעזור לה? בנוסף, יתכן שהם יגלו כספים שלהם ש"שוכבים ומעלים אבק" בריבית אפסית והנה פתאום הם יקבלו עליהם ריבית גבוהה יותר ואף תזרים חודשי של 1500 שח לכל 100 אלף שח הלוואה. לא שווה?
והכי חשוב, ההורים והסבים יהיו הגורם המשמעותי שיסייע לבת והנכדה לסגל לעצמה התנהלות כלכלית של חיים מתחת לרף ההכנסות תוך השקעות ביצירת עתיד כלכלי בטוח לה ולמשפחתה.

עכשיו יש לבת 400 אלף שח בהלוואה למשך 6 שנים. אפשר לעשות הרבה דברים עם הסכום הזה. אנחנו נציע את המהלך הבא (כל רעיון אחר שמגלם איזון נכון בין סיכוי לסיכון ההשקעה יכול להתקבל בברכה):

נשקיע את הכסף במסלול הלוואה של חוב בכיר לתקופה של שנה-שנתיים שניתן לחדש בכל פעם מחדש. במסלול זה נצפה לריבית נטו על ההון העצמי של 8% (יש דברים כאלה…)
הרווח השנתי על ההשקעה יהיה 32000 ש"ח.
בכל שנה ניקח את הרווח ונשקיע אותו במכשיר פיננסי הקרוי "פוליסת חיסכון" שמניב בממוצע (על פי השנים האחרונות) רווח של כ-7% ברוטו.

כיוון שאנחנו מדברים על תקופה של 12 שנים יקרו בה שני מחוללים מרכזיים:

1. אחרי שש שנים הבת תסיים להחזיר את ההלוואה של ה-400 אלף שיהפכו כבר להיות חלק מההון העצמי שלה והיא תיקח אותם שוב בהלוואה לשש שנים נוספות. כלומר בשש השנים האחרונות, הרווחים של ה-8% יהיו 64 אלף ש"ח כי הסכום שיושקע בקרן יהיה 800 אלף ש"ח (400 אש"ח שהפכו להון עצמי מההלוואה הראשונה ו-400 אש"ח מההלוואה השניה).

2. מנגנון הריבית ד'ריבית יפעל על כספיי הרווחים במשך 11 שנים (יתחיל לפעול מתחילת השנה השניה לאחר שיופקדו בפוליסה הראשונה 32 אש"ח, רווחי השנה הראשונה).

מקץ 12 שנים סך ההון שתצבור הבת יהיה 1,557,000 שח בקירוב. לא רע לבחורה צעירה בת 32.

בשקפים המצורפים ניתן לראות את משך החיים של ההשקעה ואיך הכסף גדל עם השנים:

שקף 1

שקף 2

שקף 3

שקף 4

זו התוכנית, היא אולי נראית גרנדיוזית, רחוקה, בלתי ישימה וכו' וכו'.
מי שנרתע ומבטל – לא בשל..

מי שמבין את הקונספט ומבין המשמעות של בת/בן שמתחיל את החיים הבוגרים שלו בהסתפקות בפחות ממה שמרוויחים ואת העודפים התקציביים מתרגלים להקצות להשקעה, ידע להתאמץ ולתמוך כדי לעזור לה/לו לעמוד בהתחייבויות הממושכות. הרווח יהיה של כולם.

כמובן שאפשר לעשות את המהלך הזה עם סכום קטן מ-6,000 ש"ח בחודש. גם אם תיווצר אחריות ארוכת שנים להחזר של 3000 ש"ח הלוואות בחודש, יהיו לכך השלכות רבות על ההתנהלות הכלכלית של הבת/הבן שלנו.
מומלץ, לכל הפחות, לשוחח עם הילדים על הרעיון וההצעה שהוצגה כאן.

בהצלחה!

בפרק הבא נעסוק ברעיונות והצעות איך ילדים ונערים יכולים להרוויח כסף בעידן הנוכחי.