עודכן: ינואר 2024
בשנים האחרונות דיברנו בהרצאות, בכנסים, במאמרים, בסרטונים ובשיחות שאנחנו עורכים עמכם, על החשיבות של חוק הרשות לניירות ערך, שמכונה גם בסלנג "חוק הניצעים".
אותו חוק שמגדיר בדיוק מתי על יזם של השקעה להגביל את ההצעה הפרטנית שלו לכל היותר ל-35 משקיעים פרטיים.
חוק הרשות לניירות ערך הוא מהותי מאוד ובפועל מייצר רגולציה שמטרתה להגן על המשקיעים.
לדעתנו, כשיש רגולציה השחקנים בענף אחראים וזהירים יותר, וכל זה לטובת המשקיעים.
סעיף 15 לחוק קובע כי הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור מחייבת בפרסום תשקיף או טיוטת תשקיף.
על פי החוק, התשקיף יכלול בין היתר: תיאור של ניירות הערך המוצעים, דוחות כספיים של התאגיד ופירוט על עסקיו.
החוק נועד לייעל את השוק, להגן על המשקיע ולספק לו את מלוא המידע, לפני שהוא ניגש להשקיע את כספו.
על פי החוק לחובת פרסום תשקיף יש חריגים, שמנסים לאזן בין הגנה על משקיעים לבין הגנה על שוק השקעות יעיל ומשוכלל.
חלק מסעיפי החוק עברו מספר תיקונים בשנים האחרונות – האחרון שבהם היה בשנת 2016.
במסגרת זו נדגיש את את הסעיף הקובע שהצעת השקעה באופן פרטני וספציפי, הכוללת פרטים חד-ערכיים על העסקה לפחות מ-35 ניצעים (שהם משקיעים שהוצעה להם השקעה) – הצעה כזו לא מחייבת פרסום תשקיף.
אם מדובר בפרסום כללי על הכוונה להציע ניירות ערך לציבור, מבלי שמצוינים בו נתונים כספיים או פרטי ההצעה, כולל מחיר, ריבית או תשואה, ניתן לפרסמו ליותר מ-35 משקיעים.
אם אתם שואלים את עצמכם איך הגיעו למספר 35 דווקא, התשובה היא שהמספר הזה פשוט יובא מהחוק האמריקאי המקביל לו.
בהתאם לסעיפים הללו משקיעים "כשירים" אינם נכללים בספירת הניצעים הזו.
כלומר, לצורך העניין, ניתן יהיה להציע את הצעת ההשקעה גם ל-36 אנשים ויותר, אם אחד מהם או יותר מוגדר "משקיע כשיר".
המשקיעים הכשירים אינם נספרים כניצעים.
מדוע הרשות לניירות ערך מאפשרת גיוס השקעות ללא תשקיף?
הרשות לניירות ערך מבינה את העלויות הכבדות והמשאבים הכספיים הכרוכים בפרסום תשקיף.
הרשות לניירות ערך מודעת לכך שהם לא מתאימים לכל פרויקט, יזם או חברה.
למעשה חובת תשקיף בכל מצב עלולה בכלל לפגוע בעולם היזמות והעסקים, אבל מצד שני היא אמורה להבטיח הגנה מקסימלית למשקיעים.
מה הכוונה "עלויות גבוהות"?
נניח שיש פרויקט נדל"ן מסוג "מולטי פמילי" בארה"ב, שעלות ההשקעה הכוללת בו היא 5 מיליון דולר. נניח גם שההשקעה נבדקה ונבחנה על ידי טובי האנליסטים של יזם פלוני. האם הגיוני להוציא עבור הכנת תשקיף ל-35 משקיעים תשקיף בעלות של 500,000 שקל? התשובה היא: "לא".
הסיבה לכך שמהלך כזה הוא לא הגיוני היא עלות התשקיף ביחס להשקעה: בעסקאות קטנות, העלות הכרוכה בפרסום תשקיף לעתים גבוהה מאוד ביחס לגובה ההשקעה, עד כדי כך שהיא פוגעת מאוד בתשואה הצפויה ואפילו באינטרס המשקיעים.
סביר להניח שבתקציב כזה אפשר להגדיל את ודאות הפרויקט ולהקטין סיכונים למשקיעים.
איזה משקיעים פטורים מחוק הניצעים?
משקיע "כשיר" הוא אדם או תאגיד שהנכסים שיש ברשותו או בניהולו מצביעים על כך שהוא משקיע מתוחכם בעל ניסיון, שאינו זקוק להגנת החוק.
עפ"י החוק, "משקיע כשיר" יכול להיות מצד אחד ישויות כגון: חברות ביטוח, בנקים, קופות גמל, יועצי השקעות, תאגידים ובעלי הון עצמי של מעל 50 מיליון שקלים.
מצד שני, בתיקון שנעשה לחוק בשנת 2016, גם יחידים שברשותם הון גבוה יחסית או נכסים נזילים, נכנסו לתוך הגדרה זאת. זאת, בתנאי שהם עומדים באחד או יותר מהפרמטרים הבאים:
- בבעלותם נכסים נזילים (מזומנים, פיקדונות ועוד) בהיקף של מעל ל-8.1 מיליון שקל.
- הכנסותיהם בשנתיים האחרונות היו מעל ל-1.2 מיליון שקל, או ההכנסות של משפחתם עלו על 1.8 מיליון שקל.
- שווי הנכסים הנזילים שבבעלותם הוא מעל ל-5 מיליון שקל, וכן הכנסותיהם בכל אחת מהשנתיים האחרונות היו מעל ל-600 אלף שקל, או שההכנסות של משפחתם בכל אחת מהשנתיים האחרונות היו מעל ל-900 אלף שקל.
הסכומים הללו צמודים למדד המחירים לצרכן המתפרסם בישראל ב-15 בכל חודש.
ההפרדה החשובה של חוק הרשות לניירות ערך בין סוגים של נכסים
אחת הסוגיות החשובות בחוק מבדילה בין סוגי ניירות הערך המוצעים באותה עסקת השקעה ממש.
כך למשל, עסקת נדל"ן לרכישת בניין בארה"ב בשווי של 20 מיליון דולר, יכולה (לעיתים), על פי לשון החוק, להיות מוצעת לשני סוגים או לשתי קבוצות של משקיעים:
הראשונה, שתכלול עד 35 משקיעים, תהיה קבוצת המניות שהיא הבעלים של הבניין. קבוצה זו בדרך כלל תיהנה מיתרונות כמו תשואה גבוהה יותר, ותיחשף לחסרונות של ספיגת הפסדים אם הפרויקט ייכשל.
השנייה, שתכלול עד 35 משקיעים, תרכוש את איגרות החוב של הפרויקט בדרגת שעבוד שנייה, ותיהנה מריבית שתשולם כל עוד העסקה תתנהל לפי התוכנית העסקית שלה.
השעבוד מדרגה ראשונה יהיה לרוב משויך לבנק אמריקאי שאינו קשור לאף אחת מהקבוצות.
*לתשומת הלב: בדוגמה לעיל ניתנה פרשנות לאחד מסעיפי החוק, ולגבי כל הצעת השקעה דרוש יעוץ משפטי מקיף כדי לבחון כיצד ניתן להציג לקהל המשקיעים.
זהירות – גם תשקיף לא תמיד מעניק למשקיעים את התמונה המלאה על העסקה
משקיעים שנכנסים לעסקה שבמסגרתה פורסם תשקיף, צריכים לדעת שהתשקיף לא תמיד מעניק להם את התמונה המלאה על העסקה.
התשקיף מכיל תיאור של ניירות הערך המוצעים ושל פעילות החברה המציעה, כולל פירוט על נושאי המשרה בה ועל דוחותיה הכספיים, אך הוא לא מעניק חיזוי ובחינה של העסקה העתידית והוא גם לא מעיד על טיב העסקה.
אתגר נוסף שקיים עם פרסום תשקיף הוא של שותפות/תאגיד משפטי חדש שהוקם לצורך אותה השקעה.
במקרה כזה, הדוחות השונים שמציגים את פעילות החברה במסגרת התשקיף לא יכילו כמעט פרטים מהותיים, שיכולים לסייע למשקיעים לבחון באמת את גוף ההשקעה.
גם אם אתם עומדים לבצע השקעה תחת תשקיף, עליכם לזכור שהוא לא חוסך מכם את כל הבדיקות, הבחינות והשאלות מהחברה שפרסמה את התשקיף.
