בשבוע האחרון בלט בשיח התקשורתי-כלכלי העיסוק במטבע הביטקוין הווירטואלי, שזוכה לכינוי "הזהב החדש". ברקע לכך, ירידה שנרשמה בערכו של המטבע (כמו גם בערכם של מטבעות וירטואליים נוספים) עד כדי שפל של מספר חודשים (כ-43,000 דולר), לאחר שרק בנובמבר האחרון הגיע לשיא (כ-69,000 דולר).

הסיבה לירידה היא כפי הנראה שילוב של שתי התפתחויות מרכזיות (לצד התפשטות זן האומיקרון שכמובן נתן את אותותיו גם על העולם הכלכלי בכללותו): האחת היא עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות – נכס פיננסי בטוח יחסית, שבחינת התנהגות השוק מלמדת שכשערכו עולה ערכם של נכסים מסוכנים יותר (מטבעות קריפטו, מניות טכנולוגיה) יורד; והשנייה היא מהומות בקזחסטן – שסקטור כריית הביטקוין בשטחהּ הוא השני בגודלו בעולם (אחרי ארה"ב) – בעקבותיהן השלטון ניתק חלק מרשת האינטרנט במדינה, במסגרת המאמץ לבלום את האירועים שם.

זוגיות נסמכת: הנכס שאחד מבין והשני מפחד ממנו

קריפטו הוא כמעט תמיד הנכס שמפצל זוגות. אחד קרא, הבין, ורואה בו "רכיב בתיק" כמו שהמאמר מציע. השני שמע על התרסקויות, ורואה בו הימור. ושניהם, בדרך כלל, לא ישבו יחד על אותם מספרים.

אם אתם הזוג הנסמך, הסכנה כאן ספציפית: זה נכס שקל לקנות לבד, בטלפון, בלי שהשני ידע. וכשהוא יורד ב-40% בחודש, כמו בשבוע שהמאמר מתאר, ההפתעה היא מה שהורס את האמון, לא ההפסד עצמו.

המאמר עצמו נותן את המסגרת הנכונה: "אסטרטגיה זהירה ושקולה של פיזור סיכונים". בזוגיות המילה החשובה היא "שקולה", כלומר מוסכמת. אחוז קטן שהוחלט עליו יחד עדיף על אחוז גדול שאחד החליט לבד.

הצעד הבא שלכם

הסכימו על מספר אחד: כמה אחוזים מהחיסכון מותר להיות בנכסים שאחד מכם לא מבין. אפס זו תשובה לגיטימית. חמישה זו תשובה לגיטימית. הפער ביניכם הוא השיחה.

כיצד המוסדות הכלכליים המסורתיים בעולם מתייחסים למטבעות וירטואליים?

במקביל, ניכר לאחרונה חשש בקרב המוסדות הכלכליים המסורתיים בעולם המערבי מפני הגידול בשימוש בקריפטו (שהממשלות נעדרות שליטה בו ובתפוצתו, ומכאן שהוא מאיים על המכשירים הפיננסיים המוכרים). כך למשל, הבנק המרכזי בבריטניה הזהיר מפני התרסקות ערכו של הביטקוין והמליץ לנקוט משנה זהירות בשימוש בו.

עוד סוגיה שנדונה בעיתונות הכלכלית היא מגמת העלייה בהיקף הפעילות הלא-חוקית במטבעות אלה. על אף הרוח השלילית המנשבת בהקשר הזה, בהסתכלות כוללת על הנתונים חוקרים טוענים כי העלייה הזו קטנה ביחס להתרחבות הסחר במטבע והלגיטימיות שלו בעולם העסקי. כלומר, לאורך השנים שיעור הפעילות הלא-חוקית מסך הפעילות במטבע למעשה הולך ופוחת, או במילים אחרות: השימוש החיובי בקריפטו עולה על זה השלילי.

מטבעות קריפטו בראייה לטווח ארוך

בראייה ארוכת טווח, חרף אי-היציבות ואי-הוודאות המאפיינים את מטבעות הקריפטו, לדעתנו מדובר בנכס שלא נכון לוותר עליו כרכיב בתיק ההשקעות. המציאות הכלכלית העולמית ומאפייני התקופה המודרנית – שהתפשטות הקורונה רק חידדה אותם – מחייבים חשיבה יצירתית ושימוש גובר במשאבים חדשים (תוך נקיטת אסטרטגיה זהירה ושקולה של פיזור סיכונים).

באופן קונקרטי, נציין את התרחבות המסחר הדיגיטלי (בעלת השלכות רחבות גם על עולם הנדל"ן ועל הזדמנויות ההשקעה הטמונות בו) – תופעה זו גוררת צורך הולך וגובר באפיקים פשוטים ומהירים להעברת ערך כספי, נטול "מתווכים" (דוגמת המוסדות הבנקאיים), בין אנשים או גופים ברחבי העולם. הקריפטו הוא בדיוק אפיק כזה.

מוזמנים לבקר באתר שלנו ולקבל מידע נוסף על מטבעות הקריפטו באופן ספציפי ועל כיווני פעולה נוספים אפשריים שיש בהם כדי לקדם אותנו, את כולנו, לעבר החופש הכלכלי.

גילוי נאות: המאמר נועד למידע כללי ולחינוך פיננסי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניכם. כל החלטת השקעה דורשת בדיקה עצמאית והתייעצות עם בעל רישיון מתאים.