הוזמנו, להרצות על כישלון מהדהד שהיה לנו במעלה דרכנו היזמית.
הפורמט של הערב זימן ארבעה יזמים העוסקים בהשקעות נדלן בחו״ל וכל אחד מהארבעה נתבקש להציג ב-15 דקות עיסקה גרועה במיוחד שמופיעה ברזומה שלו.
עצם הרעיון להציג כשלונות יזמיים הוא הדבר היפה שמשך אותנו וגרם לנו להסכים להזמנה תוך 10 שניות בערך.
הכשלונות שלנו יכולים להיות המשענות של הפחדים והשיתוק שלנו אבל הם גם יכולים להיות קרש הקפיצה להצלחות שלנו.
יזם שרואה בכישלון אויב הוא לא יזם אמיתי. יזם שרואה בכישלון את ההכוונה והדיוק ליזימה העתידית, הוא יזם בנשמתו.
אנשים טובים בסיפורים על הצלחות. כולם קונים ״מתחת למחיר השוק״ כולם ״עושים תשואה דו ספרתית״ ואצל כולם ״יש עליית ערך שנתית של 8%-10%״….
בקיצור כולם ״רק״ מצליחים ברמה הדקלרטיבית…
במציאות אין פילטרים כאלה ואין רק הצלחות. יש לכולם המון כשלונות קטנים, בינוניים וגדולים אבל הם ״לא לפירסום״.
למה?
כי אנשים התרגלו וחונכו לחשוב שכישלון הוא רע ואסור לטעות ואסור למעוד.
ובכלל כישלון קיבל קונוטציות לא משהו בשפה העברית; הכישלון הוא ״יתום״ ו״צורב״ ו״מחפיר״ ועוד.
אז מה הפלא?
מי רוצה להיות יתום? ומי רוצה שיהיה לו צורב?
אף אחד.
אבל שמתחילים לחקור וללמוד על היזמים הגדולים ביותר בכל ההיסטוריה האנושית ובטח במאה השנים האחרונות, מתגלה תמונה שונה לחלוטין: כולם כולל כולם מקדשים, מהללים ומוקירים את הכשלונות שלהם כאירועים משמעותיים וחשובים לא פחות מההצלחות.
וינסטון צ׳רצ׳יל אמר בהקשר זה ש״הצלחה היא היכולת לעבור מכישלון לכישלון מבלי לאבד את ההתלהבות״.
תומאס אדיסון, ממציא נורת הלהט שמאירה את האנושות ניסה מאות ואולי אלפי ניסויים עד שמצא איך עושים שהחשמל יהפוך לאור. כשנשאל איך לא התייאש ממאות הכשלונות שלו הוא ענה: ״אם מצאתי אלף דרכים שלא עובדות, לא נכשלתי. כל ניסיון שנכשל הוא עוד צעד קדימה״.
בחמש השנים שאנו פועלים בזירה העיסקית, היו לנו מספר מהלכים שגויים וכישלונות כאלה ואחרים, אך מעל לכל היה לנו מהלך אחד בקנה מידה גדול שפשוט חטפנו בו מכל הכיוונים. את הכישלון הזה הצגנו בערב.
על הבמה בבית ציוני אמריקה מול 110 אנשים שמילאו את המקום, בהרצאה קצרה שהתכוננו אליה שעות רבות, סיפרנו על מהלך עיסקי גרוע במיוחד שעשינו בזירה האנגלית.
המון לקחים ותובנות הפקנו מהכישלון הפרטי שלנו ואלה העיקריים:
1. המודל שלנו של הכנסות פאסיביות עובד ועובד טוב מאוד. נדל״ן בשלט רחוק הוא הכל חוץ מפאסיבי. אז נישאר ונחזק את המודל הפאסיבי.
2. אין ״קיצורי דרך״ בדרך להצלחה – כדי להצליח לאורך זמן צריך להיות מקצוען שמשקיע את כל המשאבים והזמן כדי להפוך לכזה. זה מאוד יומרני שלא לומר חובבני לצפות להצלחות בעולמות תוכן שמצריכים ידע וניסיון רב, כשאתה עולה למגרש חסר ידע וניסיון בכלל.
3. כשלונות הם אינהרנטיים בכל תהליך ובטח בתהליך יזמי. אם ניהיה ״מופתעים״ מכשלונות ונייחס להם משקל יתר בדרך אל השאיפה היזמית הם עלולים לעצור ולשתק אותנו.
4. מותר לטעות – אסור לטעות פעמיים באותו מקום והקשר. זאת מהות תהליך הלמידה והליטוש של המהלך היזמי. הכשלונות חיוניים לדיוק וכיול המכונה, אך ניתן להם ״הזדמנות״ להופיע רק פעם אחת בכל תצורה. חזרה על אותם כשלונות תעיד על בעיה מקצועית שלנו היזמים.
איך עושים את זה?
– מבינים שנכשלנו.
– מנתחים את הסיבות לכישלון.
– מחפשים אותות וסימנים שהיו לאורך הדרך בתהליך קבלת ההחלטות.
– מפיקים לקחים!
– מטמיעים את הלקחים בכל ההחלטות היזמיות העתידיות.
זאת היתה חויה מיוחדת עבורנו שהיה בה תהליך של סגירת מעגל ובגרות – נכשלנו, הפקנו לקחים, השתפרנו ושיתפנו אחרים בכל התהליך שעברנו.
והיתה עוד נקודה, לא פחות חשובה, הגענו לאירוע עם שני הבנים שלנו – אוריה בן 7 חודשים ומיכאל כמעט בן 4.
מיכאל התעקש לשבת בקהל לצד הסבים שלו, לראות ולשמוע את הוריו.
אנחנו לא יודעים מה הוא הבין מההרצאה שלנו אבל אנחנו בטוחים שהוא חווה חויה ״לא רגילה״ שתהפוך אותו ליזם טוב יותר.
ניתן לתאם פגישת ייעוץ חינם ללא עלות כאן.