לפעמים אנחנו נתקעים בתלם, באזור נוחות, ולא מצליחים לצאת ממנו.

אנחנו מרגישים כל כך בנוח איפה שאנחנו נמצאים בחיים, ולא יכולים לצאת מאזור הנוחות שלנו, ולקפוץ למים לא מוכרים.

אזור הנוחות שלנו הוא בעצם מצב פסיכולוגי בו אנחנו מרגישים ביטחון. אזורי נוחות קשורים בוודאות. אנחנו יודעים למה לצפות ואיך להגיב כשאנחנו באזור הנוחות שלנו. אנחנו מרגישים כאילו יש לנו קצת שליטה על המצב. אנחנו מרגישים כאילו כל הצרכים המיידיים שלנו נענו.

כשאנחנו עוזבים את אזור הנוחות, אנחנו כבר לא במצב מוכר וניתן לשליטה. המוח לא יצר את המסלולים הדרושים לו כדי לדעת איך להגיב – ואנחנו עלולים להרגיש חרדה ופחד. עם זאת, ללמוד לצאת מאזור הנוחות שלנו הוא חיוני לאין שיעור.

על מנת למצוא את האיזון הנכון בין ודאות ואי ודאות, עלינו לצאת מאזור הנוחות שלנו באופן קבוע ובצורה חיובית. אנחנו יכולים להיות יותר פרודוקטיביים, סתגלתנים ויצירתיים כשאנחנו פורצים את הגבולות שלנו. על ידי דחיפה של הגבולות שלנו, אנו מאמנים את המוח שלנו להסתגל למצבים חדשים, תוך יצירת מסלולים עצביים חדשים המובילים לפתרון בעיות, קבלת החלטות וכישורי מנהיגות טובים יותר.

זוגיות מאזנת: אזור הנוחות של שניים הוא הכי קשה לעזיבה

המאמר מדבר על סבילות סיכון אישית. בזוגיות יש שתיים, והן כמעט אף פעם לא זהות. אחד רואה בהשקעה חדשה הזדמנות, השני רואה בה סיכון לביטחון של המשפחה, ושניהם צודקים מתוך הצורך שלהם.

מה שקורה בפועל הוא שהזוג נשאר באזור הנוחות של מי שסבילות הסיכון שלו נמוכה יותר. לא בגלל שהוחלט כך, אלא בגלל שאי אפשר לזוז בלי הסכמה. זה נראה כמו שקט, וזו למעשה עצירה.

המאמר אומר להקיף את עצמנו באנשים שמאתגרים אותנו. הראשון שצריך לאתגר, ובעדינות, הוא בן הזוג. וזה עובד לשני הכיוונים: גם מי שרוצה לזוז צריך לשמוע למה השני נבהל.

הצעד הבא שלכם

כל אחד מכם עונה על שאלה אחת: "כמה כסף אני מוכן להפסיד בלי שזה ישנה את החיים שלנו". שני מספרים, בלי דיון. הקטן מביניהם הוא נקודת הפתיחה האמיתית שלכם, וגם ההסבר לוויכוחים עד היום.

איך לצאת מאזור הנוחות?

בכדי לצאת מאזור הנוחות, עלינו ללמוד כיצד לשלוט בפחד ובחרדה הטבעיים שנרגיש כאשר ננסה דברים חדשים. זה מתחיל ביצירת קשר עם הרגשות שלנו ושינוי הלך הרוח שלנו.

בכדי לצאת מאזור הנוחות שלנו, עלינו לקבוע את סבילות הסיכון שלנו. רוב האנשים חושבים שהם יותר סבלניים לסיכונים ממה שהם באמת – ואנשים רבים לא ממש יודעים את סבילות הסיכון שלהם מכיוון שהם מעולם לא התמודדו עם מצב קיצוני שבו זה באמת נבדק. כדי למצוא את קו הבסיס שלנו, עלינו לקבוע את הכוח המניע שלנו. אם הצורך האנושי מספר אחת שלנו הוא ודאות או חיבור, ייתכן שנצטרך לעזוב את אזור הנוחות שלנו יותר מאחרים.

ייתכן שלאנשים שמסוגלים לעזוב בקלות את אזורי הנוחות שלהם יש יותר שליטה רגשית מאלה שנשארים בשגרה. זה לא אומר שהם מדכאים את הרגשות שלהם – למעשה הם עושים בדיוק את ההפך. הם מזהים שהרגשות שלהם שם כדי להנחות אותם.

כאשר אנו עוזבים את אזור הנוחות שלנו, חרדה היא נורמלית. זה אומר לנו שאנחנו מרגישים פגיעים. תאשרו את זה לעצמכם, הזכירו לעצמכם שזה טבעי לחלוטין – ואז תעברו את זה.

צמיחה היא אחד הצרכים האנושיים החיוניים ביותר!

אם אנחנו לא הולכים קדימה, אנחנו כנראה הולכים אחורה, או נשארים במקום, במקרה הטוב. לאנשים המצליחים ביותר בעולם יש צורך עמוק בצמיחה שדוחף אותם לעזוב את אזורי הנוחות שלהם בחיפוש אחר דברים חדשים. זה נקרא חשיבה מבוססת צמיחה – האמונה שבני אדם יכולים לשפר את כישוריהם. לעומת זאת, אנשים עם חשיבה מקובעת לא מאמינים שהם יכולים לשפר את עצמם, ואולי אף לא יטרחו לנסות.

אם אנחנו רוצים לעזוב את אזור הנוחות שלנו, אנחנו חייבים להקיף את עצמנו באנשים הנכונים. אנשים שמאתגרים את עצמם להיות טובים יותר ולהצליח יותר על בסיס יומיומי. אנשים שיחגגו את ההישגים שלנו ויעזרו לנו ללמוד מהכישלונות שלנו.

פחד מכישלון הוא אחד הפחדים הנפוצים ביותר שמעכבים אותנו מלהשיג מצוינות.

כישלון – הוא מה שיכול ללמד אותנו את שיעורי החיים החשובים ביותר שנעבור,

להתגבר על קשיים ולהשיג את העיקר. את המטרות שלנו.