במאמר זה נלמד:
- למה המילה "ממוצע" היא למעשה האויב הגדול ביותר של העצמאות הכלכלית שלכם.
- מהן 4 רמות הפעולה האפשריות בכל סיטואציה, ואיזו מהן מפרידה בין המצליחנים לכל השאר.
- מדוע "הקמת בעיות חדשות" היא האינדיקציה הטובה ביותר לכך שאתם בדרך הנכונה.
- איך להפסיק לקוות שהדברים יסתדרו מעצמם, ולהתחיל לנקוט ב"פעולה משמעותית" שתבטיח תוצאות.
רובנו חונכנו לשאוף לחיים "נורמליים": ללמוד, למצוא עבודה יציבה, להרוויח שכר ממוצע ולהפריש קצת לפנסיה. אבל אם תסתכלו סביב, תגלו שהסטנדרט ה"ממוצע" הזה הוא בדיוק מה שמשאיר משפחות שלמות כבולות למרוץ העכברים, בחרדה קיומית תמידית. במאמר זה נבין לעומק מדוע מאמץ ממוצע תמיד יוביל לתוצאות מתחת לממוצע, במיוחד בעולם העסקים וההשקעות. נפרק את 4 רמות הפעולה שמכתיבות את המציאות הפיננסית שלנו, ונגלה מדוע רק נקיטת "פעולה משמעותית" (Massive Action) אגרסיבית ועקבית היא המפתח האמיתי לפריצת דרך בקריירה, בעסקים ובזוגיות הפיננסית שלכם. הגיע הזמן להפסיק להסתפק בבינוניות.
סכנת הבינוניות: למה ממוצע הוא מתכון לכישלון?
תחשבו על המילה ממוצע ותראו בעצמכם מה משמעותה עבורכם – טיפוסי, רגיל, נפוץ.
אין קיצורי דרך. ככל שתנקטו יותר פעולות, הסיכוי שלכם להצליח גבוה יותר. פעולות משמעותיות, עקביות ומתמשכות הן גורם מכריע ביצירת הצלחה יותר מכל שילוב אחר של דברים. ההבנה כיצד לחשב ולאחר מכן לבצע את הכמות הנכונה של פעולות, חשובה יותר מהקונספט, הרעיון, ההמצאה או התוכנית העסקית שלכם.
4 דרגות של עשייה: באיזו רמה אתם פועלים כרגע?
כדי לפשט את הפעולה, בואו נחלק את הבחירות שלכם לקטגוריות פשוטות,
האפשרויות שלכם הן:
- לא לעשות דבר
- לסגת, להתחרט ולברוח
- להגיב בפעולה נורמטיבית, ממוצעת
- לבצע פעולה משמעותית, לשנות משהו
"לא לעשות דבר" זה בדיוק מה שזה נשמע: לא לעשות יותר פעולות כדי להתקדם כדי ללמוד, להשיג או לשלוט באזור כלשהו.
"לסגת, להתחרט ולברוח" הם אלה שעושים פעולות בצורה הפוכה – כנראה כדי להימנע מחוויות שליליות שהם מדמיינים שיגיעו כתוצאה מפעולה כזו או אחרת.
"להגיב בפעולה נורמטיבית, ממוצעת" זו היא נקיטת גישה על פיה מספיקה פעולה ואפילו קטנה רק בכדי להיראות ממוצעים, לא משועממים ואיכשהו בחיים, עם נישואים וקריירה "נורמליים"; אך עם זאת, הם אף פעם לא עושים מספיק כדי ליצור הצלחה אמיתית.
"לבצע פעולה משמעותית, לשנות משהו" היא למעשה רמת הפעולה שיוצרת בעיות חדשות – ועד שאתם לא יוצרים בעיות, אתם לא באמת פועלים בשלב החשוב של הפעולה.
יצירת "בעיות חדשות" היא אינדיקציה מעולה לצמיחה. בעסקים, זה אומר שיש לכם פתאום יותר מדי לידים לטפל בהם או שאתם צריכים לגייס עובדים נוספים. בהשקעות משפחתיות, זו ה"בעיה" של הצורך למצוא רואה חשבון מעולה שיתמודד עם מיסוי על רווחים גדולים שהפקתם. אלו צרות של עשירים שנובעות מפעולה משמעותית.
נקיטת פעולה משמעותית פירושה בחירה קצת לא הגיונית ולאחר מכן להמשיך ולבצע עוד ועוד פעולות עוקבות.
למה פעולה ממוצעת מובילה לקריסה בעת משבר?
להגיב בפעולה אחת נורמטיבית היא נוסחה כושלת,
העובד הממוצע קורא בממוצע פחות מספר אחד בשנה ועובד בממוצע 37.5 שעות שבועיות. אותו אדם מרוויח פי 319 פחות כסף מהמנכ"לים המובילים בארה"ב, שטוענים שהם קוראים יותר מ-60 ספרים בשנה.
כאשר פעולות ממוצעות פוגעות בהתנגדות כלשהי, בתחרות, בהפסד או בחוסר עניין, בתנאי שוק שליליים או מאתגרים, או בכל אלה, תגלו שהפרויקט שלכם נופל.
זה נכון במיוחד כשמדובר בכלכלת המשפחה שלנו. משפחות שמנהלות את התקציב שלהן בצורה "ממוצעת" – חוסכות מעט פה ושם, לא יוזמות דיאלוג פתוח על כסף, ולא משקיעות בהגדלת ההון – ימצאו את עצמן קורסות מול הבלתי צפוי. פיטורים פתאומיים, אינפלציה דוהרת או העלאת ריבית משאירים אותן ללא אוויר לנשימה. פעולה משמעותית, לעומת זאת, מייצרת עודפי הון ורשת ביטחון מנטלית וכלכלית (Anti-Fragile) שחסינה בפני משברים.
הבן אדם הממוצע נוקט בפעולה נורמטיבית וזה לא עובד באף תחום בחיים. כל דבר שאתם נותנים לו רק כמויות ממוצעות של תשומת לב יתחיל לשקוע ובסופו של דבר יחדל מלהתקיים.
ההסתפקות בממוצע היא גם הסיבה לכך שרוב החברות החדשות נכשלות.
רוב האנשים בונים תוכניות עסקיות המבוססות על שיקולים ודרכי חשיבה ממוצעים, ולא על הכמויות האדירות של פעולות שיש לנקוט על מנת להצליח בגדול.
ממוצע מניח – באופן שגוי, כמובן – שהכל פועל ביציבות. השגרה הממוצעת מרדימה אתכם, היא לעיתים אפילו נוחה למדי, אנשים מעריכים בצורה אופטימית כמה טוב הדברים יתנהלו ואז מזלזלים בכמה אנרגיה ומאמץ יידרש רק בכדי לדחוף דברים.
פסגת הר האוורסט: הבחירה שלכם
השוו את עצמכם לכאלה שעומדים כל יום בתחתית האוורסט, על גבם תיק ששוקל ארבעים קילו לפחות, רוחות נושבות במהירות עצומה, הקור מקפיא ולפניהם ההר הגבוה בעולם.
האם נקיטת פעולה ממוצעת תביא אתכם לפסגה? האם תסתפקו בהגעה רק לגובה נמוך בהר?
חשיבה ופעולות ממוצעות רק יבטיחו לכם אומללות, אי ודאות וכישלון!
בצעו פעולות משמעותיות, תחשבו בגדול, תאמינו בדרככם, תהיו מעולה.
שאלות ותשובות: מעבר מממוצע למצוינות ופעולה משמעותית
- מה זה בדיוק אומר "לנקוט בפעולה משמעותית" (Massive Action) הלכה למעשה?
משמעות הדבר היא להכפיל פי 10 את כמות המאמץ שחשבתם שנדרש מלכתחילה. אם תכננתם להתקשר ל-10 לקוחות, התקשרו ל-100. אם תכננתם לקרוא ספר אחד על השקעות השנה, קראו אחד בחודש. זו פעולה בהיקף כזה שמבטיח תוצאה ללא תלות במזל או בנסיבות חיצוניות. - למה "פעולה נורמטיבית" (להיות כמו כולם) נחשבת למסוכנת כל כך?
כי היא מבוססת על האשליה שהעולם יציב ושאין בלת"מים. פעולה נורמטיבית משאירה אתכם עם שוליים צרים מאוד. מספיק משבר כלכלי קטן, שינוי בשוק או הוצאה לא צפויה, כדי לרסק מערכת (עסקית או משפחתית) שמתנהלת באופן ממוצע וחישבה את צעדיה בצמצום. - כיצד בני זוג יכולים ליישם "פעולה משמעותית" בכלכלת המשפחה שלהם?
על ידי הפסקת ההישרדות של "לסגור את החודש", ומעבר ליזמות אקטיבית: קיום פגישות "דירקטוריון משפחתי" קבועות, הצבת יעד אגרסיבי של יצירת הכנסות פסיביות, חיתוך חד בהוצאות שאינן משרתות את החזון, והשקעת זמן משמעותית בלמידה פיננסית משותפת. - המאמר טוען שצריך להגיע למצב שבו ניצור "בעיות חדשות". למה הכוונה?
אם אין לכם בעיות חדשות, אתם כנראה לא זזים. פעולה משמעותית יוצרת "צרות של עשירים". לדוגמה: למצוא רואה חשבון שמתמחה במיסוי נדל"ן כי רכשתם כמה נכסים, או לנהל צוות גדול יותר בעסק כי המכירות הוכפלו. אלו בעיות שמסמנות צמיחה. - האם לקיחת פעולה משמעותית פירושה לקחת סיכונים כלכליים גבוהים יותר?
להיפך. הפעולה המשמעותית היא בגישה, בהכנה ובכמות הביצוע – היא זו שמפחיתה את הסיכון. כאשר אתם חוקרים השקעה לעומק באופן קיצוני (ולא באופן שטחי וממוצע), אתם למעשה מנהלים את הסיכון בצורה טובה יותר ומייצרים ודאות גדולה יותר להצלחה. - איך מזהים אם אנחנו נמצאים בשלב של "לסגת ולברוח"?
כאשר אתם ממציאים תירוצים ארוכים ומנומקים מדוע לא לעשות משהו. "עכשיו הריביות גבוהות מדי", "השוק הולך להתרסק", או "אין לנו זמן כרגע". זו רציונליזציה של בריחה מפעולה בשל פחד מכישלון אפשרי. - האם שגרת עבודה ממוצעת של 9 עד 17 יכולה להוביל לעצמאות כלכלית?
נדיר מאוד. שגרה ממוצעת של שכיר נועדה לשמור אתכם במעמד הביניים ולפרנס את הבעלים. כדי לפרוץ לעצמאות כלכלית, תצטרכו להפעיל "פעולה משמעותית" מחוץ לשעות העבודה – פיתוח הכנסה צדדית (Side Hustle), בניית עסק מאפס, או הפיכה למשקיעים אקטיביים. - למה כל כך הרבה עסקים חדשים נכסלים למרות שהייתה להם תוכנית עסקית טובה?
מכיוון שהם העריכו חסר בצורה קיצונית את כמות האנרגיה, השיווק, הדחיות וההתנגדויות שהם יפגשו בדרך. הם תכננו מאמץ לשוק "רגוע", וכאשר נתקלו בקושי הראשון – המאמץ הממוצע שלהם לא הספיק כדי לשרוד את המכה. - מה עושים כשתחושת השחיקה מתחילה להופיע בעקבות פעולה אגרסיבית?
חשוב להבין שחלק מה"פעולה המשמעותית" הוא גם תכנון ההתאוששות. יחד עם זאת, לעיתים קרובות שחיקה נובעת מחוסר התקדמות (פעולה ממוצעת) ולא מעודף עשייה. הצלחות משמעותיות ומהירות כתוצאה מפעולה מסיבית, לרוב ממלאות באנרגיה ומוטיבציה במקום לשחוק. - מהו הצעד הראשון שעלי לעשות היום כדי לצאת ממלכודת הממוצע?
הביטו על היעד העיקרי שלכם כרגע (למשל, הגדלת הכנסה או סגירת עסקת נדל"ן). כעת, קחו את הפעולה שתכננתם לבצע מחר – והכפילו אותה פי עשר. אל תשלחו מייל אחד, שלחו עשרה. זה ישנה לחלוטין את הגישה המחשבתית שלכם והתוצאות יגיעו בהתאם.
קראו עוד מידע רלוונטי וחשוב מהאתר של עמית והגר: