מאמרים

"על נהרות בבל" – שיעורים כלכליים ברוח "האיש העשיר ביותר בבבל"

"על נהרות בבל" – שיעורים כלכליים ברוח "האיש העשיר ביותר בבבל"

הספר "האיש העשיר ביותר בבבל" (ג'ורג' קלאסון, 1926) הוא למעשה אסופת משלים בבליים העוסקים בסוגיית העושר וההצלחה הפיננסית של בני האנוש. משלים אלה פורסמו תחילה כחוברות העשרה מטעם בנקים וחברות ביטוח בארה"ב, ולאחר מכן אוגדו לכדי ספר, שזכה לתפוצה רחבה מאוד בעולם (מיליוני עותקים במגוון שפות).

הייחודיות המשמעותית ביותר של היצירה הזו טמונה בעל-זמניות שלה: היא מתארת תשוקות, תפיסות ודרכי פעולה המאפיינות את המין האנושי – הן בעת העתיקה, הן במאה ה-20 והן במאה ה-21. הסיפורים, שבמרכזם דמויות בנות אלפי שנים מממלכת בבל, מיטיבים לתאר בצורה מעוררת הִשְתאות מצבים הרלוונטיים מאוד גם לימינו-אנו. אז אם "הדרך אל העושר" היא אותה דרך, מבבל העתיקה ועד ישראל של היום, למה שלא נלמד את מאפייניה…?

הפרק הראשון בסדרת המאמרים "על נהרות בבל" יעסוק בַשלב הראשון של הדרך הזו, בדומה לשלב הראשון וההכרחי של כל מהלך אנושי: הרצון, החשק, התשוקה. כך, כותרתו של הפרק הראשון בספר

העל-זמני שלפנינו היא "האיש שחשק בזהב". בואו נצלול אל ראשיתו של המסע החשוב הזה.

מהי נקודת ההתחלה? – גיבורינו הם שני חברים ותיקים, עובדים חרוצים: באנזיר הוא מרכיב מרכבות (ייצוג של אנשי הצווארון הכחול) וקובי הוא מוזיקאי (ייצוג של בעלי המקצועות החופשיים). ניכר שהם מקצוענים בתחומם ואנשי משפחה למופת שממוקדים בדאגה לנפשות הסמוכות על שולחנם ("האכלת פיות"). התחושה העולה מהשיח ביניהם היא מלחמת הישרדות או מרוץ עכברים בלתי פוסק ונטול התפתחות של ממש.  

היכן חל המפנה? – באנזיר מספר לקובי על חלום שחלם. בחלומו היה איש עשיר מאוד, והיקיצה ממנו אל המציאות נטולת העושר שבה הוא חי יצרה בקרבו תסכול רב. כאן מתחולל המפנה: באנזיר מתעורר מחלום… לחלום! הוא מעז לשאול את עצמו שאלות, מעז לרצות יותר, מעז לדמיין מציאות אחרת עבורו ועבור ילדיו, מעז לתכנן מהלכים שיקרבו אותו אל המציאות הזו.

מתי התרחשה ההפנמה? – שני החברים החרוצים מבינים, תוך כדי השיחה ביניהם, שההתמקדות ארוכת השנים שלהם בעבודה ובהישרדות יום-יומית לא אפשרה להם ליצור את הון הדרוש להגשמת חלומות; הם מבינים שהם לא חיפשו באמת אחרי ההון הזה ("גרמת לי להבין מדוע מעולם לא מצאנו כל מידה של עושר. מעולם לא חיפשנו אחריו…"). הם גם מנסחים תובנה חשובה במיוחד – הזהב הוא לא הכול, יש "להצטייד" גם בחוכמה שבאמצעותה ניתן לנהל את הזהב הזה, באופן שישמר אותו ויגדיל אותו ("עושרו של אדם אינו טמון רק בארנק שהוא נושא").

מה הוא כיוון הפעולה? – באנזיר וקובי נזכרים בחברם משכבר הימים, ארקד, ש"התחיל כמוהם" ונחשב כעת לאיש העשיר בבבל… הם מחליטים לפנות אליו ולקבל את עצותיו הטובות בענייני עושר, או באופן קונקרטי יותר – כיצד לייצר הכנסה שתמשיך לזרום אל הארנק בכל מצב ("גם אם אמשיך לשבת חסר מעש על החומה, וגם אם אסע לארצות רחוקות…").

אז איפה זה פוגש את "מודל הרפת"? – נקודת הפתיחה של הספר הנפלא הזה, או של היציאה ממרוץ העכברים אל עבר החופש הכלכלי, היא כאמור שאילת שאלות, התעוררות (מחלום לחלום…), העזה לנסח באופן חד וברור את התשוקות שלנו. לתפיסתנו, רק אדם שעצר כדי לשאול את עצמו מה הוא רוצה מהחיים (מעצמו ומסביבתו) ושהבין שהמזל הוא תוצר של עשייה ולא של ציפייה לנס האלים – רק אדם כזה יוכל להניע מנגנון שיניע אותו אל החופש, קרי: "קניית" הזמן והמרחב והגדרת מודל החיים הרצוי.  

מנקודת הפתיחה הזו של הכרה בזכות לחיות בשפע, על האדם הרוצה בכך לגבש תוכנית עבודה, שכמו בעבודה, כוללת סימון יעדים, הגדרת לוחות זמנים, פנייה למומחים ("שחקני אלפא") ונקיטת צעדים: רכישת "פרות" שלאחר השקעה נכונה יניבו זרם "חלב" בלתי פוסק (או אם תרצו – עץ אבוקדו שטיפול נכון ואיכותי בו יגרור תנובה של מזון-העל הירקרק לאורך שנים…). כל זאת, תוך הפנמת רעיונות השפע והנדיבות (יש מספיק עושר לכולם, גם מסוג ידע וגם מסוג זהב) ובעיקר תוך שימור הרצון, הנחישות והסבלנות.

בפרקים הבאים של הסדרה הזו נביא שיעורים כלכליים נוספים שמלמד אותנו "האיש העשיר בבבל", ובינתיים אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע של הכרה, של למידה ושל מעשים.