מאמרים

הביצה שהתחפשה מבינה שלא כדאי להתחפש – שיעורים כלכליים מתוך ספרות ילדים

"שיעורים כלכליים מתוך ספרות ילדים" היא סדרת מאמרים המציעים עוד נדבך בקריאה של סיפורי ילדים מוכרים ואהובים – קריאה מזווית כלכלית-פיננסית, כחלק מחינוך פיננסי שעל אף חשיבותו הרבה, לדעתנו עדיין אינו זוכה למשקל המגיע לו.

"הביצה שהתחפשה" (1973), ספר הילדים שכתב ואייר דן פגיס – למעשה הספר היחיד שחיבר עבור ילדים – עוסק בביצה שלא רצתה להיות ביצה… הפריעה לה במיוחד העובדה שלא ידעה לעמוד, לקפוץ או ללכת, אלא רק להתגלגל ולהתהפך. היא הרגישה מוגבלת ביכולותיה ובעשייתה. בהקבלה לעולם "האמיתי", היא הרגישה שהיא לא ממצה את עצמה, לא מביאה את עצמה לידי ביטוי, לא מגלה עולם.

הביצה בסיפורו הנוגע ללב של פגיס יוצאת למסע חיפוש של עצמה בסביבתה – חיפוש אחרי תחושות הסיפוק והנוחות הכרוכות בלהיות חלק ממשהו, חלק מסביבה מוכרת. בעולמנו המקביל אפשר למשל לדמיין אדם שלא ממש מרוצה מהבחירה המקצועית שלו, ממקום העבודה שלו. הוא נשאר במקום המקצועי הזה משיקולי פרנסה, נוחות והרגל, ולא מתוך תשוקה אמיתית.

מסע החיפוש של הביצה, או של האדם המחפש משמעות, כולל פגישות עם יועצים-מומחים, בעלי ניסיון ש"יצאו אל העולם הגדול" – בסיפור הזה בדמותם של כדור פינג-פונג גאוותן ובלון רודף רוח. אלה לא הגורמים הנכונים להיוועץ בהם או ללמוד מהם, הם לא רוצים ללמד.

אחרי שכשל "ערוץ ההתייעצות" ובצר לה ("מה אפשר לעשות? מה עוד אפשר לנסות?"), החליטה הביצה להתאים את עצמה לסביבתה באמצעות תחפושות שונות ומשונות – היא התחפשה לפרח, לפטרייה, לכד, לסל, לשעון ולתפוח. הכול חוץ ממה שהיא. התחפושות הללו הן ביטוי (עצוב משהו) לביטול עצמי, לניסיון כמעט נואש לנקוט מהלכים שיטשטשו את ההבדלים ביננו לבין סביבתנו, על חשבוננו, במטרה להרגיש חלק.

במקרה של הביצה – ולעיתים קרובות גם במקרים אנושיים – ניסיונות ההשתלבות האלה כשלו. התחפושות לא הצליחו להסתיר או לטשטש את דמותה האמיתית של הביצה, את מאפייניה ואת שאיפותיה.  

ואז הגיעה התרנגולת שהציעה לה דגירה – חום וחושך והמְתנה. היא למעשה הציעה לה זמן למידה ושיעור בסבלנות. היא לימדה אותה את חשיבות ההתבשלות והשקט, כשלב הכרחי לבקיעת האפרוח מתוכה.

אז מה למדנו מכל מסע הגלגולים הזה, בהקשרים החינוכיים-כלכליים שלנו? למדנו את חשיבותו של אחד השלבים הראשוניים, הבסיסיים והחשובים ביציאה אל החופש הכלכלי: שלב של בירור צרכים, של שאילת שאלות, של גיבוש חזון ושל סימון יעדים. שלב חשיבתי מקדים לפרקטיקה של "המסע אל החופש הכלכלי".

כמו הביצה, כך אנחנו, בני האדם "הנורמטיבים": המסגרת המוכרת נוחה לנו, לפעמים נוחה מידי. אנחנו רוצים להישאר חלק ממנה ולהעמיק את השייכות שלנו אליה. גם אם יש בקרבנו סדקים של חוסר נחת מהמקום שבו אנחנו נמצאים, לעיתים (לרוב?) אנחנו מספרים לעצמנו סיפור של חברה טובה, משכורת טובה ותנאים טובים. הסיפור הזה בהחלט נכון מאוד בחלקו ועבור חלק מהאנשים, אבל לדעתנו, בעולם המורכב של היום – הכולל שפע של הזדמנויות, ולא רק איומים – לא יהיה נכון להשקיט קולות פנימיים התוהים על קנקננו בתוך המערכת המוכרת, שלא תמיד מספקת אותנו.

ואם נחזור לעוד רגע אחד לביצה, נבחין בכך שהיא שמעה את הקולות ועשתה מאמץ מסוים למצוא את עצמה בסביבתה, אבל רק כשהקשיבה לעצמה – בזכות "יועצת" רצינית ונדיבה בדמותה של התרנגולת האם – הצליחה גם להמציא את עצמה מחדש, לאפשר למשהו אחר לבקוע מתוכה…