מאמרים

פלוטו מקיבוץ מגידו הוא כלב שמלמד ילד איך לצאת ממרוץ העכברים? שיעורים כלכליים מתוך ספרות ילדים

"שיעורים כלכליים מתוך ספרות ילדים" היא סדרת מאמרים המציעים עוד נדבך בקריאה של סיפורי ילדים מוכרים ואהובים – קריאה מזווית כלכלית-פיננסית, כחלק מחינוך פיננסי שעל אף חשיבותו הרבה, לדעתנו עדיין אינו זוכה למשקל המגיע לו.

"איה פלוטו" (1957) הוא סיפור ילדים אהוב, המתאר את הרפתקאותיו של כלבלב מקיבוץ מגידו, פלוטו שמו. בת הקיבוץ דינה רון היא שחיברה אותו במקור – כתוספת לציורים של פלוטו, כלב המשפחה, שצייר בן זוגה ארי למען בִתם. הסיפור והציורים הגיעו לידיה של לאה גולדברג, שהוסיפה חריזה וסגנון משלה. 

עלילותיו של פלוטו ברחבי הקיבוץ הן סיפור ילדות פשוט ונעים, העוסק באירועים קטנים של חיי יום-יום. המפגשים של פלוטו עם היצורים השונים שנקרים בדרכו, הגילויים שחווה, הפעלתנות – כל אלה נהדרים לקריאה קלילה ולפיתוח הדמיון. אנחנו נציע כאן, כאמור, דרך נוספת לקרוא את הסיפור הזה.

אז… נתחיל בפלוטו. הכי הגיוני, לא? פלוטו הוא כלבלב מקיבוץ מגידו, ומספרים לנו כי "יש לו הכול, מרק ועצם". אם נקפיץ אותו לעולמם של בני האדם המבוגרים, אפשר גם לומר שהוא עובד בעבודה שהוא אוהב, ומקבל שכר שמספק אותו ומאפשר לו לקנות מוצרי בסיס כמו מזון וביגוד, נכון? נכון. 

אבל לצד הכרת התודה הזו שלו על מה שיש (הכרת תודה היא ערך חשוב מאוד!), מספרים לנו שכל זה "טוב ויפה, אבל בעצם נמאס לו לשבת כך לבדו…". כלומר, משהו בכל זאת לא נתן לו מנוח וגרם לו לרצות "לקרוע את החבל" שקושר אותו למקום העבודה הזה, לשגרה המוכרת, ל"מרוץ העכברים" שהוא משתתף בו (כינוי למרדף אינסופי שנועד לכישלון). פלוטו יצא לדרך חדשה! יצא לחפש עולמות חדשים והרפתקאות מעניינות – יצא למסע מהנה של שאלות, של חיפוש, של חקירה ושל גיבוש דרך. 

ומה הוא מצא במסע הזה? הוא מצא יצורים שונים וצמחים ייחודיים, הוא מצא גם את עצמו. כל מפגש כזה סיפר לו סיפור קטן על כיוון מעניין או על מהלך שהוא יכול לעשות כדי להגדיל את ההון שברשותו. 

המפגש הראשון שלו היה עם צפרדע ירוקה. הצפרדע הזו רמזה לו – באמצעות צבעהּ – שפרט לשגרת העבודה המוכרת, הוא יכול ליצור הכנסות שאינן תלויות בזמן שלו, למשל באמצעות השקעה במטבעות (מטבע הדולר למשל מזוהה עם הצבע הירוק, אבל כל מטבע יכול להתאים להשקעה מהסוג הזה. גם מטבע וירטואלי). ערכו של מטבע כזה משתנה לאורך הזמן, ואם נרכוש אותו במחיר נמוך ובחלוף מספר שנים נמכור אותו במחיר גבוה, הרווחנו (בוודאי שאין ודאות, אבל אם לא ננסה, לא נדע ולא נצמח…)! 

המפגש השני היה עם דג, שבניגוד לפלוטו – חי באוקיינוס של הזדמנויות ומכיר את כללי עולם המים, ששונים מאוד מאלה שמאפיינים את החיים על פני היבשה. עולם המים הזה הוא כמו עולם ההשקעות – תחומים רבים ושונים, של נדל"ן, של הון, של מטבעות וירטואליים ושל הרבה נושאים נוספים, שכדי להצליח ולהגדיל את ההון שלנו באמצעותם, חשוב להכיר אותם, חשוב להיעזר באנשים שהם כמו דג במים… 

היצור הבא שבו פגש היה פרפר – פלוטו התקנא ביכולתו של הפרפר לפרוש כנפיים ולהגיע לשמים. "מדוע אני לא אוכל לעוף?", שאל. מהו הפרפר? אפשר להסתכל על הפרפר כעל אדם שהצליח לממש חופש כלכלי. אדם שהחליט, כמו פלוטו, שקצת נמאס לו מ"מרוץ העכברים", והוא אזר אומץ ופרש כנפיים ולמד וחקר איך אפשר לעשות את זה, ובסופו של דבר הצליח ליצור לעצמו מערכת שמייצרת עבורו כסף ומאפשרת לו לעשות יותר דברים עם הזמן שלו. זו המשמעות של חופש כלכלי! 

ואחרי כל המפגשים המרתקים האלה מחוץ לבית המוכר, בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, פלוטו חזר למשק בקיבוץ. כשהגיע אל הרפת הוא פגש את חבר הקיבוץ גדי – שמברך אותו בשמחה על החזרה הביתה ומייצג בכך את החשיבות של הבית ושל החום שהוא מפיץ – וכן את הפרה היצרנית. פלוטו – כמי שכאמור יצא החוצה מאזור הנוחות המוכר וחשב בצורה יצירתית – שאל אותה אם היא מייצרת קצפת… היא, שמורגלת בעבודה שגרתית של ייצור מוצרי היסוד/הבסיס,  השיבה שהיא "מייצרת חלב לגבינה". 

בעולם של הכנסות פסיביות וחופש כלכלי פרות הרפת יכולות להניב (גם) קצפת. עלינו רק לרצות בכך, להאמין בכך, לשנות את האופן "הרגיל" שבו אנחנו חושבים ולהשקיע מאמץ ביצירת השינוי.