מאמרים

דפוס המחשבה שתצטרכו לאמץ כדי להתקדם בחיים

חדשנות אין משמעותה לאמץ רעיונות רדיקליים שיסכנו את פעילות החברה של אותם המנהלים, אלא לא לחשוש מאימוץ שינויים שאם לא נעשה, הארגון עלול לדעוך.

הכותבים פיתחו מודל השקעות ומלווים יחידים וזוגות

מדי יום אנו שומעים על עוד שינוי טכנולוגי חדש שנכנס לחיינו. החדשנות נמצאת כיום בכל פינה, היא צורך קיומי בעולם שמשתנה בקצב מסחרר, ומה שנראה רלוונטי היום, עלול מחר להיראות מיושן ולא יעיל.

יש קולות שאומרים שהחדשנות שייכת לחוד החנית של האוכלוסייה, רק למילת הקסם "היי-טק". זה בוודאי לא נכון. חדשנות איננה רק טכנולוגיה אלא היכולת לחשוב באופן יצירתי ולהתבונן בממדים פחות גלויים של מציאות חיינו. מאמר זה יפתח סדרת מאמרים שתעסוק בחדשנות, ויסביר מדוע היא צורך קיומי.

החדשנות לא רק באה לידי ביטוי בהמצאה של מוצרים, אפליקציות, גאדג'טים ושירותי טכנולוגיה, אלא בסופו של דבר זאת תכונת אופי וקו מחשבה, שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים לאמץ כדי לשרוד בעולם החדש. כל אדם שרוצה להגשים את עצמו בחייו האישיים, להתפתח במקום העבודה שלו, כל עסק שיש לו שאיפות להצליח, כל משקיע שמעוניין להגדיל את הרווחים שלו, צריכים לאמץ את החדשנות כדי להישאר רלוונטי. החדשנות שאנו מדברים עליה לא שייכת רק למעטים וליחידי סגולה, כל אחד יכול וצריך קו מחשבה יצירתי וחדשני, בכל מקום שבו הוא נמצא.

חדשנות בעידן הקורונה

אחת התגובות המוכרות ביותר להתמודדות עם זמני משבר ומצוקה, היא להילחם, לברוח, או לקפוא. בעידן של היום והעולם החדש שייצר נגיף הקורונה, חדשנות היא צורך קיומי, היא מלחמה במציאות המשתנה, מי שלא בוחר בה למעשה קופא במקום ועלול לא לשרוד.

סקר שערכה פירמת הייעוץ האסטרטגי מקינזי במהלך השנה האחרונה, בקרב מנהלי חברות של 200 ארגונים בתעשיות השונות, מגלה כי 90% מהמנהלים סבורים כי הקורונה תשנה את הדרך שבה אנו עושים עסקים במהלך ה-5 שנים הבאות.

85% סבורים כי הצרכים של הלקוחות שלהם הולכים להשתנות בעקבות נגיף הקורונה. עם זאת, פחות מ-30% מהמנהלים מאמינים שיש בידם את האפשרות להתמודד ולהתאים את הפעילות העסקית לשינויים שיגיעו בעקבות הנגיף, בעיקר בכל הנוגע לאפשרויות לנצל הזדמנויות לצמיחה. הנתונים מעידים שהמנהלים מודים וחוששים שאין להם את הכלים להתמודד עם העולם העסקי המשתנה.

אפשר גם לראות פה בישראל, אנשים "שכחו" את הקורונה ומיהרו לשוב להרגלים ולדפוס המחשבה המיושן שהחזיקו בתקופה של לפני המגפה. חדשנות אין משמעותה לאמץ רעיונות רדיקליים שיסכנו את פעילות החברה של אותם המנהלים, אלא לא לחשוש מאימוץ שינויים שאם לא נעשה, הארגון עלול לדעוך.

הסקר של מקינזי מראה גם שמעט מאוד מנהלים השקיעו בפיתוח החדשנות אצלם בתקופת הקורונה. בתקופה זו העדיפו רבים לייצב את הספינה ולמזער נזקים, והחדשנות אולי נתפשה כמותרות. בזמן מלחמה כשהתותחים רועמים החדשנות שותקת. בפועל זו טעות. באופן אישי אנחנו יכולים להעיד שמאחר שאנחנו לא היינו צריכים לעסוק בהישרדות, הקורונה רק גרמה לנו להאיץ את תהליכי ההתפתחות האישית והלמידה. נפרט על כך במאמרים הבאים.

הצורך והאחיזה במוכר ובידוע הוא המכשול הכי גדול שעומד בפנינו. הוא זה שמונע מהמנהלים בסקר של מקינזי לפרוץ את הגבולות של החברות שתחת אחריותם. בדיוק כמו העובד הזוטר ביותר, הם מקדישים את רוב הזמן למשימות השוטפות והניהול השוטף. כל זה במקום להקדיש את מירב זמנם ליישום שינויים נדרשים בדרך מבוקרת ובדוקה. חדשנות היא לא מותרות בעולם של היום, היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד בחיים של כל אחד מאיתנו.

חדשנות מהי?

 אבל מהי אותה חדשנות שכולם צועקים את שמה, ואיך ניתן ליישם אותה בחיי היום יום? ניתן לומר שאולי ההגדרה המדויקת ביותר למונח שייכת לטים קסטל, חוקר ידוע בתחום, שטוען ש"חדשנות היא לא רק להמציא רעיון מסוים, אלא גם לדעת ליישם אותו לכדי יצירת ערך".

במהלך השנים נכנסו לחיינו עוד כמה תתי סוגים של חדשנות, כגון "חדשנות מקיימת", "מייעלת" ואולי ההגדרה המוכרת ביותר שהיא "חדשנות משבשבת", שהיא על פי מרכז הידע לחדשנות במכון ויצמן, "הופכת מוצר או שירות מורכב ויקר למוצר פשוט במחיר סביר, והיא פונה לשוק חדש או יוצרת אותו". סדרת המאמרים תנסה להציג נקודות חשיבה, שונות אולי, גם אצל אלה שעתידם כיום נראה מבטיח, והם אינם חשים שעליהם ליישם שינויי חדשנות.