מאמרים

שנה טובה? כמו שאומר טוני רובינס, העלו את הסטנדרטים שלכם

למה שהשנה תהיה רק ״טובה״? למה שלא תהיה ״טובה מאוד״ או ״מצוינת״? משימוש מושכל בפיקדונות, עבור בגמילה מחובות רעים ועד הקמת קרן חירום משפחתית, אתם יכולים כבר עכשיו להיערך להגבהת רף כלכלית ולהשתחרר מעול הדפוסים שמגבילים אתכם.

החלטנו להקדיש את המאמר הנוכחי למי שנמצאים בשלבים הראשונים לשינוי כלכלי בחייהם. לא בחרנו בעוד עצות בסיסיות יחסית ביחס לכלכלת המשפחה, כמו צמצום בהוצאות, אלא בסעיפים שיכולים באמת לסייע בשיפור המצב הפיננסי של המשפחה, בהווה ובעתיד. במאמר הקודם ביצענו את שלבי ההכנה, מיפינו היכן נמצא הכסף שלנו ומהם המקורות שעומדים לרשותנו. כעת אפשר לעבור לשלבים הבאים של בניית החוסן הכלכלי המשפחתי במסגרת תוכנית ארוכת-טווח, שתאפשר לנו להתקדם עם ולעבר המטרות שלנו.

אם כך, אילו סעיפים חשוב לכלול בתכנית העבודה הכלכלית לשנה החדשה?

גמילה מחובות רעים – מהו בכלל חוב רע? נתחיל מחובות טובים. אלה חובות שמטרתם לרכוש עבורנו נכסים או השקעות שיגדילו את ההון העצמי שלנו. חובות טובים מיועדים למימון של השקעות, בין אם השקעות המניבות תזרים מזומנים ובין אם נושאות תשואה שנתית נצברת. חובות רעים הם חובות המממנים צריכה שוטפת, שלמעשה אין לנו יכולת לממנה מההכנסה השוטפת שלנו. נכון, ככל הנראה לא נוכל לסגור ביום אחד את החובות הרעים, שאת החזריהם לקחנו על עצמנו, אבל לכל הפחות, נהיה מודעים לתמהיל החובות שלנו, ונפעל מעתה לצמצם חובות רעים ולהגדיל חובות טובים.

הקמת קרן חירום  – כל עוד לא הגענו לייצור של הכנסות פסיביות משמעותיות, ואנחנו חיים ממשכורות המשולמות כנגד עבודה, מקובל להחזיק קרן חירום שכוללת סכום הוצאות חודשי של התא המשפחתי כפול שישה עד 12 חודשים בחיסכון זמין. המטרה של קרן חירום היא לשמש כמקור הכנסה למשפחה בשעת חירום של פיטורים או אי יכולת לעבוד לתקופה מסוימת. הכספים בקרן חירום יושקעו בדרך כלל באפיקים סולידיים, בטוחים ונזילים. משפחות שנכנסו לקורונה עם קרן חירום, הצליחו להתנהל נכון יותר ושקול הרבה יותר מאלה שלא התכוננו ליום סגריר.

בחירה אקטיבית של רמת הסיכון בחיסכון הפנסיוני והחיסכון ארוך טווח – אחרי שמיפינו את החסכונות שלנו אצל הגופים המוסדיים, נשאלת השאלה האם רמות הסיכון שבחרנו, או נבחרו עבורנו כברירת מחדל, הן רלוונטיות לרמת הסיכון האמיתית שמתאימה לנו. כך, אם אנחנו בני 30, והפרישה הצפויה לפנסיה תהיה עוד 37 שנה לפחות, בגיל 67, האם הגיוני שמרבית הכסף שלנו יושקע באפיקים כלליים או סולידיים? תתקשו למצוא מומחה אקטואריה שיתמוך בגישה מגננתית זו.

היפרדות מפיקדונות בנקאיים – אחרי שהבטחנו את קרן החירום של המשפחה, אין עוד צורך ממשי להחזיק בפיקדונות בנקאיים שלא מניבים למשפחה תשואות ממשיות. כדי שהכסף שלנו יעבוד, נבחר לאתר אפיקי השקעה ברמות סיכון־סיכוי שונות, בכדי להגדיל כל העת את ההון העצמי שלנו. יש כיום מעל טריליון שקל של אזרחי ישראל שישנים שנת ישרים בפיקדונות בנקאיים ברמות תשואה אפסיות. ההר העצום הזה יכול להיות מנוצל הרבה יותר טוב. כנראה שלרובנו יש חלק בהר הזה.

יצירת הכנסות פסיביות – מי שקראו את המאמרים הקודמים, ראו שאנו מעניקים חשיבות רבה ליצירת מקורות הכנסה פסיביים. בעידן שבו אנחנו חיים יש מגוון ענק של אפיקי השקעות בשוק ההון, ומחוץ לשוק ההון, שיכול ליצור מנועי צמיחה להון שלנו, ליצור פיזור וניהול סיכויים־סיכונים שייתן מענה טוב למשברים כלכליים, שפוקדים אותנו במחזוריות, ולהגדיל את תזרים המזומנים שייכנס באופן שוטף לתקציב התא המשפחתי. אותן השקעות תבואנה מהון עצמי קיים וכן ממינוף נכסים קיימים כמו קופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות חיסכון ועוד מכשירים פיננסים שניתן לשעבד, ולקבל תמורתם הלוואות בריביות נמוכות.

אחרון חביב, אל תפעלו על אוטומט 

בחרנו לסיים את המאמר האינפורמטיבי הזה, בברכה קצת שונה לשנה החדשה, המתדפקת על לוח השנה העברי שלנו.

בימים אלה אנחנו נוהגים לאחל איש לרעהו, ״שנה טובה״. הרגל כזה. מושרש עמוק בכולנו מינקות, חלק בלתי נפרד מההוויה היהודית־הישראלית שלנו.

המנהג יפה, והברכה מקסימה וכולנו מברכים ומברכות, אך לעתים זה נראה למביט מהצד קצת ״על אוטומט״.

האם ייתכן שהברכה והכרוך בה, הפכו כבר להרגל עבורנו? האם חשבנו על משמעותה?

האם יכול להיות שהברכה היא חלק מ"האוטומט" שמוביל את רובנו מדי יום, כל היום, בדבר הזה שנקרא חיים? למה שהשנה תהיה רק ״טובה״? למה שלא תהיה ״טובה מאוד״ או ״מצוינת״?

למלים שאנחנו בוחרים להשתמש בהן, יש משמעות ויש משקל והן מסמלות את הקשר שבין התת מודע שמנהל אותנו לבין המודע שלנו.

אחד מהמשפטים הידועים של טוני רובינס הוא "Raise your standards". הגביהו לעצמכם את הרף, בכל תחום.

לא צריך בהרבה, אפשר ממש קצת, אבל מגמת ההגבהה חייבת להיות מתמשכת.

כשמציבים מטרות גבוהות גם מגיעים לתוצאות גבוהות. כמה פשוט, ככה נכון.

האתגר הוא כפול – הראשון, להחליט להרים את הרף,

והשני הוא לבצע את אותם הדברים רק בתוספת מאמץ קטן מתמשך.

ערב השנה העברית החדשה, אנו מציעים להתחיל בהגבהת רף הברכה עצמה: ״שתהיה לכולנו שנה מצוינת״!

אולי יעניין אתכם לקרוא –