הגיגים על כלכלה מודרנית

לאחרונה נתקלנו בפוסט מעורר מחשבה באינסטגרם. בפוסט, שהוצג כתמונה ועליה מעט מילים הוצגו נתונים כמותיים-איכותיים של כמה מענקי הכלכלה בעת הנוכחית: ביטקוין – הבנק הגדול

להמשך קריאה »

הגיגים על כלכלה מודרנית

לאחרונה נתקלנו בפוסט מעורר מחשבה באינסטגרם. בפוסט, שהוצג כתמונה ועליה מעט מילים הוצגו נתונים כמותיים-איכותיים של כמה מענקי הכלכלה בעת הנוכחית:

ביטקוין – הבנק הגדול בעולם שאין לו כסף מזומן.

אובר – חברת המוניות הגדולה בעולם שאין ברשותה מכוניות.
פייסבוק – הרשת החברתית הפופלרית ביותר (עדיין) בעולם שאינה מייצרת תוכן של עצמה.
עליבאבא – רשת הקמעונאות הגדולה בעולם שאינה מחזיקה מלאי.
אייר בי אנד בי – רשת המלונאות-אירוח הגדולה בעולם שאין ברשותה נדל"ן.

ולמטה נכתב: "משהו מעניין מתחולל".

הגיגים על כלכלה מודרנית

בהחלט מעורר מחשבה. מה קורה כאן?

כל המודלים הכלכליים שנכתבו ועיצבו את הכלכלה מתערערים. וזה רק חלק מהתמונה.

אפליקציית "ווצאפ" עם מאות מיליוני משתמשים לא גובה שקל דמי מנוי ובכל זאת נרכשה ע"י פייסבוק ב-22 מיליארד דולר.

חברת משחקי מחשב מפסידה משתוללת בבורסה כקליפת אגוז באוקיינוס ועוברת מניפולציות והרצות של "נציגי דור ה-Z"  הקוראים תיגר על קרנות וגופים מוסדיים שפועלים עוד לפי ראציונאל והגיונות כלכליים של עולם ישן.

מטבע וירטואלי שמייצג צורת התקשרות ותשלום חדשה בין אנשים נוסק במאות אחוזים בזמן מאוד קצר ומייצר שוק של טריליון דולר (שווי עדכני של סך מטבעות הקריפטו כיום), שמאיים על ההגמוניה של מטבע ה"פיאט" שמלווה את האנושות כבר מאות שנים (מקורו של כסף ה"פיאט" הוא בסין של המאה ה-11).
המטבע הזה, ביטקוין, או יותר נכון הטכנולוגיה והאידיאולוגיה שעומדים מאחוריו מייצרים לא פחות מרעידת אדמה לממשלות שהיו עד לאחרונה ה"מבוגר האחראי" שעסק בצורה בלעדית בכסף על משמעויותיו. הביטקוין שנמצא איתנו ככה"נ בשביל להישאר, טומן בחובו מהפכות שהן הרבה יותר מפיננסים.

מדינות הלאום המוכרות לכולנו בהן אנחנו חיים מתמודדות כבר עשורים ארוכים עם שינויים גלובלים שמייצרים אי שקט משילותי וניסיונות להדביק טכנולוגיות ואספירציות של אזרחים בעידן פוסט דיגיטלי.
מדינות הלאום האלה וגם אלה שנתפסו כחזקות ויציבות מכולן, נכנסו לסחרור הנהגתי בתחילת שנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה העולמי. לא רק ישראל מנהלת את המשבר הזה בשלומיאליות, גם "מעצמות" אירופיות מערביות וארה"ב מתקשות להשתלט על וירוס חמקמק ששינה בין לילה סדרי עולם לכל העולם.

בעולם שלנו כבר הרבה שנים אין אינפלציה ויש המון הדפסת כספים.
בעולם שלנו יש למדינות חובות כספיים ברמות כאלה ששום תיאוריה כלכלית לא יודעת לנבא מי יחזיר אותם והאם יחזירו אותם אי פעם.
בעולם שלנו הטכנולוגיה מתקדמת ומקדמת את עצמה במהירויות מטורפות והפערים בין אלה שנישאים על הטכנולוגיה לאלה שצורכים אותה במידה מעטה הולכים ומתרחבים.
בעולם שלנו יש חברות ותאגידים שצברו בקופת המזומנים שלהם יותר כסף מתקציב דו שנתי של מדינת ישראל (לזכר הימים שהיה לנו תקציב מדינה).
בעולם שלנו יש מיליארדרים שמקדמים תוכניות לכיבוש החלל במקום שהיה שמור למספר מצומצם של מדינות.
בעולם שלנו שוק העבודה משנה את פניו ומתאים עצמו לטכנולוגיות שבאות כולן לסייע לנו ולהקל עלינו ועל הדרך הופכות אותנו לתלותיים ברמות הולכות וגדלות.
אין חברת טכנולוגיה אחת בעולם שהמנכ"ל שלה קם בבוקר ואומר לעצמו "איך בזכות המוצר שלנו החיים כאן יהיו פחות נוחים". המנכלים אומרים לעצמם "איך בזכות המוצר שלנו החיים כאן יהיו נוחים יותר, בריאים יותר, פשוטים יותר, יפים יותר, זולים יותר ועוד…."
אז איך זה שהחיים שלנו נעשים מורכבים יותר, יקרים יותר, מסובכים יותר? וואלה שאלות מורכבות.

בעולם שלנו עומדות להתרחש מהפכות משנה בתוך המהפכה הדיגיטלית שמלווה אותנו מאמצע שנות ה-90.
נראה שיהיו ווקטורים חזקים שיפעלו לדה-צנטרליזציה של מדינות ותאגידים שמלווים אותנו כמו מאות שנים, כדוגמת בנקים, חברות ביטוח ועוד שחקנים שהיום נמצאים, עדיין, במרכז הקונצנזוס ורבים לא מדמיינים איך ניתן לחיות בלעדיהם.
לצד ירידת מעמדן וקרנן של מדינות הלאום ושאר דינוזאורים שהעניקו לנו "את הזכות לנהל אצלם חשבונות בנקים" ובשל כך ניתנה להם הלגיטימציה לגבות מאיתנו עמלות בלתי סבירות ובלתי הגיוניות, יעלו ענקים מסוג אחר. וואקום לא נשאר אף פעם.
ענקיות הטכנולוגיה של ימינו – אפל, פייסבוק, אמזון, גוגל, מיקרוסופט ונוספות נמצאות כעת בתקופת "מלחמתן ברגולוציה". המאבק על כוחן ההולך ועולה ודריסת הרגל שלהן בנוכחות גדלה בסדר יומם של חלקים נכבדים מבני המין האנושי, הוא מאבק שיוכרע, ככל הנראה בנקודות ולא בנוק-אאוט. מדינות הלאום הדמוקרטיות-ליברליות לא יצליחו באמת לפרק ולעקר את הגורמים שהביאו את הענקים האלה למימדים שלהם. ענקיות הטכנולוגיה צמחו על רקע של חדשנות, יזמות, קפיטליזם. כל אבני היסוד של דמוקרטיות-ליברליות. אז מה בעצם אנחנו רוצים מענקיות אלה?
סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג, ג'ף בזוס, ביל גייטס, סרגיי ברין ולארי פייג', כל אחד בנפרד הסתגר ימים ולילות בגראז' בבית הוריו או במעונות הסטודנטים בהם התגורר וחיבר יחדיו גאונות, חדשנות, יזמות ואין ספור אמונה בצדקת הדרך כדי להשיא לסביבתם ערך רב. הם לא התכוונו ובטח לא שיערו שהרעיונות שהגו בשנות העשרה והעשרים שלהם יהפכו למפלצות שמאיימות על סדרי עולם קיימים, שואבי כל פרטיות ואנונימיות מהאזרחים המשתמשים בשירותיהם ומקץ שלושה עשורים מגיעים להתנגשות חזיתית עם רגולטורים בכל העולם שמתקשים להתוות רגולציה ומוצאים עצמם רודפים אחרי הקידמה ומאבדים מהרלוונטיות שלהם. 

את הטכנולוגיה לא נוכל וכנראה גם לא נרצה לעצור, ישנם תחומים שקשורים בבינה מלאכותית ובתחומי מדע אחדים שהמין האנושי מנסה או חושב שהוא מנסה להגביל את המחקר והקדמה בהם בשל חשש אמיתי שהטכנולוגיה הזאת תוכל לאיים על קיום המין האנושי. סוגיות של מוסר, פילוסופיה וערכים מתערבבות בקהילה מדעית שרוצה כל העת לפתור את התעלומה הבאה, קהילה עסקית שמניעה את גלגלי הכלכלה העולמית, קהילה אקדמית-משפטית שנקרעת בין חופש הביטוי לחירויות הפרט שנגזלות ככל שהטכנולוגיה מתקדמת וערב רב של מדינות שמנהלות סדר יום עצמי ללא גוף שיכול לסנכרן ולשלוט על המתרחש בתחומן.

מה צופן לנו העתיד במאה ה-21, כמובן שאין לדעת.
מה צופות המגמות שעליהן כתבנו כאן, עולם תזזיתי, מלא בהזדמנויות לאנשים שירצו להשמיע את קולם ולהפיץ את משנתם או את מוצריהם, המון איומים על אנשים שיקפאו במקום וימשיכו לחיות כאילו הם במאה ה-20 והמון אי וודאות.

איך אפשר להתכונן לעתיד הזה שנמצא כבר כאן בהווה?

  1. להבין שזאת הסביבה שאנחנו חיים בה – יש המון אנשים שלא מצליחים להרים את הראש מעל מטלות היומיום ולזהות שאנחנו מצויים בתוך מהפכה. מי שלא רואה את הצונאמי מתקרב, יתקשה למצוא מחסה שהגלים יכו בחוף.
  2. ללמוד, לחקור, להתעניין – התופעות שמקיפות אותנו מחייבות אותנו להבין אותן ולבצע התאמות בחיים שלנו. זה יחייב גם נטישת פרדיגמות ואמונות שאולי מלוות אותנו שנים ארוכות וכבר אינן רלוונטיות היום.
  3. לפתח יכולות לימוד עצמי – בעידן מהפכת המידע, ניתן להגיע מכל מקום בעולם כמעט לכל חומר שקיים בכל תחום ונושא עניין (שני ניסים שהתחוללו בזכות סטיב ג'ובס סרגיי ולארי שהוזכרו לעיל). לא צריך לנסוע לקנות מנו בספריה של המתנ"ס ולשבת שם בשקט בין ארונות הספרים. הכל בכף היד. והאמת שאת רוב הידע בעולם אפשר היום לרכוש וללמוד באופן עצמאי. לא באמת צריך ללכת לגוף ענק, דינוזאורי, שנקרא אוניברסיטה, כי רק שם נמצאים האנשים שיכולים ללמד אותנו את התורה. זה לא אומר שאין המון אנשים חכמים באוניברסיטאות, זה רק אומר, שאת רוב הידע הנרכש בתבניות אקדמיות, סליחה ב"תארים אקדמאים" (תארים היו בימי הביניים לאצילים), שלרוב גם אינם משרתים נאמנה את הבוגרים האקדמים בחיים האמיתיים, ניתן לקבל וללמוד בצורה פרטנית או בכל צורה שנוחה יותר ויעילה יותר מאשר התלות שיצרה האקדמיה לתלמידיה.

ביצוע בחינה עמוקה באשר לרכוש ולהון שצברנו עם השנים למול חיים שישתנו מאוד מהר ויחייבו גם יכולת כלכלית איתנה הרבה יותר, כדי שנחיה אותם "טוב מאוד" ולא "מספיק בקושי".

בברכה,
עמית והגר – מחברים אנשים להזדמנויות. 

הרשמו לקבל עדכונים בנוגע לכנסים הקרובים

הצטרפו לקהילה של עמית והגר

הזמנה לכנס משקיעים