הגיגים על כלכלה מודרנית

לאחרונה נתקלנו בפוסט מעורר מחשבה באינסטגרם. בפוסט, שהוצג כתמונה ועליה מעט מילים הוצגו נתונים כמותיים-איכותיים של כמה מענקי הכלכלה בעת הנוכחית: ביטקוין – הבנק הגדול

להמשך קריאה »

איך לחסוך כסף נכון?

רבים פונים אלינו בשאלה הזו, "איך הכי נכון לחסוך כסף". התשובה שלנו עלולה להפתיע. אנחנו לא ממליצים לחסוך כסף. אנחנו ממליצים להשקיע כסף.

 

אבל לפני שנצלול להבדלים בין חיסכון להשקעה, חשוב שנבין מדוע בכלל צריך לחסוך כסף, או להשקיע כסף.
בשיטת החיים המודרנית אנחנו אמורים לעבוד כ-50 שנה ולחיות כ-100 שנים. ב-20 שנים הראשונות אנחנו נסמכים כלכלית על הורינו. מגיל 20 עד גיל 70 אנחנו עובדים ומתוגמלים כספית על עבודתנו. מגיל 70-עד 100 (או עד 120 ביהדות) אנחנו חיים על הרזרבות שחסכנו, צברנו והשקענו במרוצת 70 השנים הראשונות. התמונה ברורה, בשליש האחרון של החיים שלנו אנחנו חייבים לחיות מעודפים תקציביים שנוצרו, נחסכו ותפחו במרוצת חיינו בכדי שנוכל להזדקן בכבוד ולא להיות לנטל כלכלי על ילדינו.
לכן, מי שרואה עצמו היום בן 37 עם משכורת נאה ומשכנתא נאה ומצליח לסיים את החודש ב"פלוס" ולא ב"מינוס", אל לו להיות שאנן. הוא לא יעבוד לנצח אבל הוא כן יחיה עוד שנים ארוכות ויקרות לאחר שמקור הכנסתו יפסק. כאן, כמובן נכנסת ההנחה הרווחת והבעייתית, שכספי הפנסיה והביטוח הלאומי יוכלו לסגור את הפער בין הפסקת ההכנסה מעבודה להמשך החיים היקרים. אתם בטח כבר מבינים שהפנסיה שלכם תתרחק ותתכווץ ככל שתעלה תוחלת החיים של כולנו וביטוח לאומי זה מוסד חשוב מאין כמוהו, אבל הוא בעצמו מתריע כבר היום שתוך כ-15 שנים הוא יתקשה לשלם את קצבאות הזיקנה לאוכלוסיה המזדקנת שלנו.
נראה, אם כן, שלחסוך ו/או להשקיע כסף מגיל צעיר ככל האפשר זו אינה פריבילגיה לאף אחד מאיתנו. זוהי חובה אישית ואחריות אישית של כל אחת ואחד כדי להימנע מחוסרים ועוני בגיל זיקנה.

איך לחסוך כסף נכון
איך לחסוך כסף נכון? הטיפים שלנו אליכם

חיסכון VS השקעה

ההבדל בין חיסכון לבין השקעה מחייב הסבר: בשנת 2021 אפיקי חיסכון בבנקים יניבו לחוסכים תשואות אפסיות או כאלה הקרובות מאוד לאפס. המשבר הכלכלי שהחל בשלהי שנת 2008 גרר אחריו נגזרות מאקרו כלכליות שהביאו להורדה רציפה של הריביות ע"י הבנקים המרכזיים ומכאן שהבנקים המסחריים נאלצו ליישר קו בהתאם וכך נוצר מצב בשנים האחרונות שהריבית המשולמת בבנקים על פקדונות וחסכונות הינה בגובה 0.1%-0.3% שנתי. במספרים זה נראה ככה: הפקדה של 100 אלף ש"ח בחיסכון בנקאי למשך שנה תניב לנו רווח של 100-300 ש"ח שמהם יקוזזו 25% מס רווחי הון וישאירו אותנו עם רווח של 75-225 ש"ח, שיספיקו לנו לשתי מנות שווארמה (75 ש"ח) ועד מילוי מיכל דלק ברכב משפחתי ממוצע (225 ש"ח). המספרים לא משאירים ספקות, האפיק החסכוני, שהיה מקובל ונהוג במשך שנים ארוכות, הופך להיות אפיק הפסדי במידה והאינפלציה השנתית תיהיה גבוהה מ-0.3%.

היו גם שנים שהבנקים הציעו 4%, 5% ואפילו יותר על הכספים שנחסכו אצלם. מבדיקה באתר בנק ישראל עולה שבפעם האחרונה שהריבית במשק היתה בגובה 4% היתה באוקטובר 2008. לקבל תשואה מבנק בגובה 5% ריבית שנתית עם מנגנון ריבית ד'ריבית עם סיכונים אפסיים על כספיי החיסכון ועל התשואה (כיוון שמדובר בחיסכון בבנק עם איתנות פיננסית רחבה ומדינה שתעמוד מאחוריו במקרה של משבר עולמי) זה בהחלט יכול היה להיות אפיק ראוי לחיסכון של חלק מהכסף שלנו. אך, כאמור, הימים האלה חלפו כלא היו. האלטרנטיבה דוחקת אותנו לאפיקי השקעה על חשבון החיסכון הקלאסי שכולנו חונכנו על ברכיו. מי לא זוכר את הקופה האדומה שחילק אחד הבנקים ועליה הציור של "דן חסכן"?

אז איך בכל זאת נוכל לגרום לכסף שלנו להגדיל את עצמו?

זה לא יהיה בחיסכון. זה חייב להיות באפיק השקעתי.
ברגע שאמרנו השקעה, עברנו לעולם רחב ידיים של הזדמנויות, נישות, אפיקים, תשואות, נזילות, סחירות, העדר סחירות, סיכויים וסיכונים. לעבור מהלך מחשבתי של חוסך לכזה של משקיע זה לעבור שינוי מחשבתי-תודעתי. זה כבר "קשה", כי זה מחייב השכלה פיננסית, איי-קיו פיננסי, לימוד, העמקה, בחינה, הסרת הבורות וחוסר הידע. בקיצור, כדי להפוך מ"חוסך" ל"משקיע" צריך קודם כל להפוך ל"מחליט". מחליט זה אחד שקיבל החלטה לעשות, להיות אקטיבי, ללמוד, להבין, לנסות, לטעות וגם להצליח. משקיע טוב מבין עם השנים מה נכון לו יותר, מה מסוכן מדי עבורו, איך לפזר את השקעותיו, איך לנהל סיכונים. להיות משקיע זה מקצוע וכמו בכל מקצוע יש טובים יותר וטובים פחות. אבל זה לא צריך להרתיע כל אחת ואחד להיות משקיע. אפשר גם לעשות את זה בצורה פסיבית ולהמשיך לחיות את החיים הרגילים. ההשקעות תנוהלנה ע"י גורמים מקצועיים והמשקיע שלא יהפוך זאת למקצוע (רובנו המכריע) יוכל להנות מכל העולמות – חיי את חייו במסלול שהוא אוהב ובוחר והוא עדיין משקיע ומגדיל את הונו, את הכנסותיו, את רמת חייו, ויכול לתת מענה להגשמת מאווים וחלומות, שכרוכים כמעט תמיד במחיר כספי שיש לשלם.

 

המשקיע אינו "אב טיפוס" אחד שצריך להידמות לו כדי להיקרא "משקיע". למעשה, כמעט כולנו משקיעים גם אם לא ידענו את זה. אנחנו משקיעים כספים בקרן פנסיה מטעם מקום העבודה, חלקנו משקיעים בקופות גמל גם מטעם העבודה או באופן פרטי, חלקנו משקיעים בקרנות השתלמות מטעם העבודה. ההורים ביננו לילדים מתחת לגיל 18 משקיעים בעזרת המדינה מחצית מתגמולי ביטוח לאומי המגיעים לכל ילד וילדה. הכספים האלה אינם ניתנים ישירות להורים על ידי המדינה, אלא מופקדים לתוכניות השקעה בקרב כמה קרנות שנבחרו לנהל ולהשקיע אותם. להורים לא ניתנה אפשרות לקבל את הכספים האלה, אך הם נדרשים להחליט באיזה אפיק הם ישקיעו אותם – סיכון נמוך, סיכון בינוני וסיכון גבוה. כל הורה, גם זה שהוא לא "משקיע", חייב לקבל החלטה של משקיע עם אופק של עד 18 שנה באיזה אפיק הוא רוצה שהכספים האלה יושקעו.

זו רמת ההשקעה הנמוכה ביותר – היא מאלצת אותנו להפקיד כספים לאפיקי חיסכון והשקעה שמושקעים ע"י גופים מוסדיים וחברות ביטוח בשוק ההון ובהשקעות נוספות, שאינן בשוק ההון וכך אנחנו נהפכים למשקיעים. למרבה הפליאה רבים אינם יודעים, או אינם מודעים היכן הכספים שלהם מושקעים (אילו חברות מנהלות את כספיהם), באילו אפיקים הכסף שלהם מושקע (מהי רמת הסיכון/סיכוי שהכסף שלהם חשוף אליהן), מהן העמלות שהם משלמים על ה"זכות" שהם נתנו לחברה זו או אחרת לנהל את הכספים שלהם מדיי חודש בחודשו לפעמים עשרות שנים. עמלות יש כל מיני סוגים – עמלת הפקדה, עמלת צבירה, דמי ניהול שוטפים, דמי הצלחה ועוד.
בהרבה מקומות עבודה, במיוחד בקרב עובדי מדינה יש "ברירת מחדל" לחברות ולגופים שינהלו את כספי העובדים המופרשים במסגרת הפנסיות, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל. עובדים חדשים, אם לא יבחרו להעמיק ולבחון מי הם גופי "ברירת המחדל" ימצאו עצמם מפרישים אלפי שקלים כל חודש לגופים ראויים, אך אולי הם לא המתאימים ביותר והרווחיים ביותר לכל עובד ועובדת.
כלומר, גם המשקיע שמרגיש שהוא "הכי פחות משקיע", ראוי שיבדוק לאן כספי החיסכון וההשקעה שלו מופנים. עליו לבדוק מי הם הגופים, מהם הביצועים שלהם בחמש, בעשר ובחמש עשרה השנים האחרונות בכל אפיק – פנסיה, גמל והשתלמות. עליו לבדוק מהן העמלות הנגבות ממנו בכל אחד מהערוצים. לאחר מכן יהיה נכון להשוות את הנתונים עם חברות וגופים אחרים הפועלים בשווקים אלה ולגבש לעצמו חוות דעת היכן כדאי שכספיו יושקעו. לסיום, לאחר חקר השוק שעשה ואפילו היה זה חקר שוק מעמיק, מומלץ לפנות למתכנן פיננסי ולהתיעץ עימו על תמהיל וחלוקת כספים אלה. היוועצות עם מתכנן פיננסי מקצועי בגיל 25 יכולה להיות שווה מאות אלפי שקלים של רווח או הפסד בגיל 55 לאחר 30 שנות השקעה בקרנות וקופות.

המשקיע במדרגה הבאה כבר ילמד עוד את עולמות ההשקעה וישקיע גם בניירות ערך. בארץ ובחו"ל. גם כאן הוא יכול לעשות זאת בצורה אקטיבית, כלומר ללמוד, לחקור ולחפש בעצמו את ניירות הערך ואגרות החוב ושאר המכשירים הפיננסים בהם הוא רוצה להשקיע והוא יכול גם כאן לתת לגורמי מקצוע לנהל עבורו את תיק ניירות הערך. משקיע כזה, מבין את משמעות ההשקעה, מבין שבשוק יש תנודתיות לעיתים גבוהה שיש בה משום פוטנציאל לרווחים גבוהים אך גם להפסדים גבוהים. משקיע בשוק ההון בעצמו או באמצעות אנשי מקצוע מבין היטב שהוא חייב לתת לכסף שלו אפיקים לצמוח ולגדול.

המשקיע במדרגה הבאה הוא כבר "משקיע מתוחכם". הוא, למעשה, "עובד בהשקעות". זה לא אומר שהוא חייב להיות סוחר יום בשוק ההון או "משקיע ערך" שעוקב כל העת אחרי מגמות, מניות והזדמנויות השקעה. אבל הוא בהחלט ער למתרחש, הוא מתעניין, הוא חוקר, הוא לומד והכי חשוב, הוא משקיע וחוזר ומשקיע בשלל אפיקים וערוצי השקעה. לא רק בשוק ההון הוא ישקיע. הוא יחפש כל העת גם השקעות אלטרנטיביות לשוק ההון שהקורלציה בינן לבין שוק ההון קטנה ועד אפסית. התחכום של משקיע זה הוא בעיקר ביכולת שלו לנהל נכון את סיכויו וסיכוניו מתוך הסתכלות הוליסטית על סל נכסיו ועל היעדים הכלכליים אליהם הוא שואף להגיע.

לסיכום,
לחסוך כסף זה חשוב. להשקיע כסף זה MUST. בשביל לדעת איך לעשות זאת בצורה שתתאים לכל אחד ואחת יש להשקיע לפחות חשיבה וזמן. אל תחסכו בהשקעה הזאת.

בברכה,
עמית והגר – מחברים אנשים להזדמנויות. 

הרשמו לקבל עדכונים בנוגע לכנסים הקרובים

הצטרפו לקהילה של עמית והגר

הזמנה לכנס משקיעים