להשקיע בבורסה או בנדל"ן?

כבר מכותרת המאמר נוצר רושם של "עימות" בין שתי גישות ושתי אסטרטגיות. באמת יש מחנות "קנאים" לכל אחד מהאפיקים שיסתכלו 100 שנים לאחור על אותם הנתונים ויצביעו על "מובהקות ברורה" למה אפיק ההשקעה שהם מאמינים בו עדיף על האפיק השני.

כיוון שהעולם איננו חד משמעי ואנחנו לא מאמינים ב"שחור-לבן" הגישה הבסיסית שלנו נוטה בבירור לאחד האפיקים אבל לא בגלל שלילת האפיק השני.

אז איפה כדאי להשקיע כסף? לפני שנסביר את מודל ההשקעה שלנו, נגיד כמה מילים על יתרונות של כל אפיק וגם נזכיר שההשוואה הזאת היא לא השוואה אקדמאית. אנחנו לא משווים תפוחים עם תפוחים. זה יותר כמו השוואה של תפוחים עם שזיפים.

יש המון אפיקי השקעה שאינם נדל"ן אבל כיוון שהשקעה בנדל"ן הינה מאוד מקובלת ומהווה אפיק השקעה דומיננטי אצל רוב עשירי העולם, אז נהוג להשוות אותו לשוק ההון, כי בשוק ההון "מתומחרים" כל חיינו בעידן המודרני.

מה הם היתרונות בשוק ההון?

  • נזילות – הכסף סחיר ונזיל. היום פה, מחר שם, מחרתיים חוזר הביתה.
  • פיזור – ניתן בקלות רבה לפזר השקעה בקרנות וסלים שמייצרים חשיפה להרבה מוצרים ובכך להקטין/להגדיל הסיכון.
  • אפקט הריבית דריבית – מייצר אפשרות להגדיל את ההון במכפלות ככל שתקופת ההשקעה ארוכה יותר.
  • סכום ההשקעה – יכול להיות נמוך למדיי.
  • חלוקת דיבידנד – בחלק מהמניות ישנה חלוקת רווחים עיתית בכפוף לביצועי החברות והמניות שמהווה הכנסה פסיבית.
  • "שקט תעשייתי" – אין התעסקות עם ניהול נכסים על כל המשתמע מזה.
  • אפשרות לאתר מגמה/טרנד שמהווים הזדמנות לעשות רווחים גבוהים מאוד על ההון העצמי.
  • אין ספור מסלולים ואפיקים של השקעה על פני כל העולם. אפשר מהטלפון הנייד לנהל תיק ניירות ערך המפוזר בחמש יבשות.

להשקיע בבורסה או בנדל"ן?

מה הם היתרונות של הנדל"ן?

  • מינוף, מינוף, מינוף (בהקבלה ללוקיישן, לוקיישן, לוקיישן) – האפשרות להגדיל את ההון העצמי באמצעות הון (כסף) של אנשים אחרים על בסיס הלוואות.
  • נדל"ן מניב יספק לנו תזרים מזומנים שיכול להיות תחליף לצורך שלנו "לנסוע כל יום לעבודה…".
  • בטוחות – נדל"ן לא יכול "להימחק" בין לילה כמו נייר ערך. הכסף שאנחנו משקיעים בנדלן מושקע בנכס בר קיימא בעל ערך נקוב. ברוב המקרים ההשקעה הנדלנית גם תכיל בתוכה ביטוחים לנכס.
  • עליית ערך – נדל"ן (למגורים) נמצא במגמת עלייה ב-100 השנים האחרונות בכל העולם המערבי. זו אמנם הכללה וישנם גם תיקונים במעלה גרף עליית הערך אבל המגמה ברורה. בני אדם זקוקים למגורים כצורך קיומי. עם גידול האוכלוסיה מתחולל גם גידול בשוק הנדל"ן.
  • הכנסה פסיבית – נדל"ן המנוהל באפיק של השקעה עם מקצוענים מייצר גם שקט תעשייתי ואפס התעסקות בהשקעות.

רק כדי להרגיש טוב אז נספר שהמחקרים וההשוואות מי מבין שני האפיקים עושה תשואה גבוהה יותר תלויים באיזור הגיאוגרפי הנבדק ובמשך הבדיקה. לדוגמא, אם משווים את שני האפיקים האלה בישראל משנת 2007 ועד 2019 אז אפיק הנדל"ן השיג תשואות גבוהות יותר מהאפיק הבורסאי, אך אם נעשה את אותה הבדיקה משנת 1998 ועד 2019 התוצאות תהיינה הפוכות (מתוך מחקר של בנק ישראל).

ככלל, ניתן לומר כי האפיק של שוק ההון מייצר תשואה גבוהה יותר מהאפיק הנדל"ני אך כיוון שהוא מגלם גם סיכונים גבוהים יותר אז תוצאה זו בהחלט הגיונית (על סיכון גדל נצפה לתשואה גבוהה יותר).

מה מאפיין את מודל ההשקעות שלנו?

אנחנו בצורה מאוד ברורה ועקבית נחפש השקעות שאינן בשוק ההון והסיבה לכך היא מאוד פשוטה: רוב כספנו מנוהל ונסחר ממילא בשוק ההון גם אם חשבנו שאנחנו לא מושקעים בכלל בשוק ההון. קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים, פוליסות החיסכון, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל כל אלה, שלכל אחד מאיתנו יש את חלקן או את כולם נסחרים בשוק ההון. כך נוצר מצב שאם לא נלך באופן אקטיבי לחפש אפיקי השקעה שאינם שוק ההון נצביע בצורה מאוד ברורה על העדפה לאפיק שוק ההון.

איפה פה הבעיה אתם שואלים?

הבעיה היא שבאסטרטגיה כזאת ההון שלנו לא מפוזר מספיק וכל טלטלה באפיק הבורסאי, יכולה לפגוע בכספים שלנו בצורה מאוד חדה ולעיתים גם בתזמון שלא ישאיר לנו זמן לתיקוני שוק.

קחו לדוגמא את מה שהתחולל בשווקים בחודשים פברואר-מרץ 2020, כשהקורונה שטפה את העולם לראשונה. השווקים ירדו בחלק מהמקומות ב-35% תוך פרק זמן קצר מאוד. נכון שבחודשים מאי עד אוגוסט הנאסדק הצליח לתקן מחדש את המספרים אבל רכבת ההרים הזאת עלולה להיות מאוד בעייתית לאנשים שתיזמנו משיכות כספים מהשוק בחודשי הצניחה ובמיוחד אנשים שמגיעים לגיל פרישה ומגלים בוקר אחד שהסכום שצברו בעמל רב רוב חייהם איבד מערכו עשרות אחוזים בזמן קצר.

אף אחד גם לא יודע לאן הולכים השווקים בתקופה הקרובה ורואי שחורות יש הרבה יותר מרואי ורודות.

אנחנו לא רוצים שההון שלנו ינוהל כולו באותה זירה ובאותו הסל (זוכרים את המשפט עם הביצים שלא תהיינה כולן באותו הסל?) ואנחנו מבינים שיש אלטרנטיבות ואפיקי השקעה רבים, מגוונים ולא פחות טובים. אפיקים אלה מאופיינים רובם ככולם בהעדר סחירות המאפיינת את ניירות הערך ומכאן גם שלא יושפעו מתנודתיות עזה כמו שווקי ההון.

החשיבה והביצוע של הסטת חלק מההון שלנו למחוזות שאינם שוק ההון הם לא המצאה של "עמית והגר". כל המוסדיים בארץ (וכנראה שגם בעולם) הולכים ומגדילים את תיקי ההשקעות שלהם לאפיקים אלטרנטיבים. מה שטוב לגוף מוסדי טוב גם למשק בית פרטי.

מצרפים כאן שקף המציג את פיזור תיק ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד לשנת 2019 ובו הנתון (המדהים?) ש-64% מהכספים מושקעים בכלל בהשקעות אלטרנטיביות לשוק ההון הקלאסי – מניות ואג"ח:

 

אסטרטגיית ההשקעות של הרווארד

ולמי שמתעניין קצת יותר בתפיסה שלנו להלן תמצית מודל ההשקעה שלנו שנדל"ן מהווה את חלק הארי שבו:

  • משקיעים רק בהשקעות אלטרנטיביות לשוק ההון. כלומר, לא נשקיע ישירות בשוק ההון (אבל כן נמנף כספים שלנו שמושקעים בשוק ההון כמו קרנות השתלמות, קופות גמל, פוליסות חיסכון ועוד).
  • נבצע רק השקעות פאסיביות שלא יצריכו מאיתנו התעסקות כלשהי אחרי ההשקעה.
  • נשקיע את מירב זמננו בחיפוש שותפים/"שחקני אלפא" אמינים, ותיקים, בעלי תוצאות מוכחות לאורך זמן, אשר רואים ומבינים שטובת המשקיעים שלהם היא גם טובתם.
  • נחפש עסקאות עם בטוחות חזקות (ביחד עם השותפים מהסעיף הקודם).
  • נשלב בין עסקאות להגדלת ההון (לדוגמא, עסקת נדל"ן יזמית) לצד עסקאות מניבות (לדוגמא, עסקת נדל"ן מניבה).
  • נפזר ההון שלנו בין כמה שיותר "שחקני אלפא" (שעומדים בתבחיני ההשקעה שלנו) – לא נשקיע יותר מ-20% מההון שלנו אצל שחקן אחד.
  • נשאף לפזר בין נישות ההשקעה – לדוגמא, נדל"ן במספר ארצות בעולם, קרנות הון מתחומים מגוונים, קרנות חוב מתחומים מגוונים, השקעות מעולם הדיגיטל, השקעות באנרגיה חלופית/מתחדשת וכו'.
  • נשאף להחזיר כל העת חלק מרווחי ההשקעות לתוך מודל ההשקעות בצורה של השקעות נוספות, כלומר המודל, ישרת אותנו בחיי היום יום ולצד זאת, העודפים שיוותרו בכל חודש/רבעון/חציון, ישמשו להשקעות נוספות ובכך המנגנון מגדיל את עצמו כל הזמן.
  • נבצע בחינה עיתית של התקדמות ההשקעות ומבצעים התאמות עד כמה שניתן בתוך כלל הפורטפוליו.

בברכה,

עמית והגר – מחברים אנשים להזדמנויות

הרשמו לקבל עדכונים בנוגע לכנסים הקרובים

הצטרפו לקהילה של עמית והגר